יונתן שור ז''ל

קורות חיים

יונתן, בן יעל ורנדולף, נולד ביום י"ד באדר ב' תשל"ו (16.03.1976) בפורטלנד, במדינת אורגון בארצות הברית. בן בכור, אח בכור לעמיר, אייל, ערן ועידית.

המשפחה עלתה לארץ ויונתן (יוני) גדל והתחנך בקבוצת שילר (גן שלמה), קיבוץ סמוך לעיר רחובות - הנין הראשון של הקיבוץ, כך היה מוכר בשל ייחוסו המשפחתי.

יוני אהב מאוד לשמוע מוזיקה והיה הולך להופעות רוק. ספורט היה חלק משמעותי מחייו. בגיל צעיר החל לשחק כדורסל וכדוריד במחלקות הנוער של מועדונים שונים באזור רחובות. חבר לקבוצה שלו, אבנר, אמר: "אני באתי לשחק, יוני בא לנצח".

אחרי לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל ושירת בחיל המשטרה הצבאית. עם שחרורו פנה ללימודים אקדמיים, וסיים בהצלחה לימודי תואר ראשון במשפטים.

יוני עבד זמן רב בתחום ההיי-טק. בעבודתו האחרונה היה מנכ"ל חברת "טלליין", חברת טכנולוגיה סלולרית שהפעילה בין היתר את קווי הנייעס, קווי התוכן הכשרים והייחודיים של החסידויות הגדולות בישראל כדוגמת חצרות בעלזא, ויז'ניץ, צאנז, בויאן ועוד. במסגרת תפקידו היה לו קשר הדוק עם הציבור החרדי ועם עסקני חצרות החסידים, ואלה תיארו אותו כאדם יקר שתמיד הבין את צרכי המגזר החרדי וניסה בכל מצב או בעיה שנוצרה לבוא לקראתם.

"יוני היה בחור צעיר ומוכשר ששינה את פני החברה וייעל אותה", סיפר עובד שלו, "תמיד היה עם חיוך על הפנים, תמיד גרם לדברים להיראות הרבה יותר קלים ויפים".

יוני גר בתל אביב עם זוגתו ענבל ועם שני ילדיהם, גוני ואורי. "יוני היה איש מורכב ומקסים. חובב ספורט מושלם. איש נורא מצחיק", סיפרה ענבל, "הילדים היו הדבר החשוב ביותר בחייו, היינו המון המון ביחד ארבעתנו".

בשבת ט' באדר ב' תשע"ו (19.03.2016), סמוך לשעה 11 לפני הצהריים, התפוצץ מחבל-מתאבד בין תיירים שטיילו ברחוב איסתיקלאל, רחוב ראשי באיסטנבול שבטורקיה. המחבל ביצע את הפיגוע סמוך לקבוצת ישראלים שסיירו באזור, במרחק פחות משני מטרים מהם. שלושה מהישראלים וכן תייר מאיראן נרצחו במקום ואחרים נפצעו. יוני וענבל, שהיו בקבוצת המטיילים במסגרת טיול שהיא ארגנה לכבוד יום הולדתו הארבעים, נפגעו שניהם. יוני נהרג בפיגוע וענבל נפצעה קשה.

יוני היה בן 40 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקבוצת שילר, הקיבוץ בו גדל. הותיר בת זוג ושני ילדים, הורים, אחות ושלושה אחים.

באירוע "שירים לזכרם" שנערך בכנסת ביום הזיכרון תשע"ז (2017) סיפרה ענבל על יוני ועל המשפחה: "היינו תמיד ביחד ארבעתנו. הדבר הזה חסר לי מאוד כי היה בו משהו מאוד שלם. אנחנו כבר לא נהיה שלמים ... אתה מתרגל לכאב, אבל הכאב יותר גדול. אני מתפזרת ונאספת כמעט כל יום".

בשלוש השנים הראשונות לאחר הפיגוע נערכו ערבי שירים וסיפורים לזכרו של יוני בקבוצת שילר. חברים ובני משפחה סיפרו ושיתפו זיכרונות ורגעים מרגשים וזמרים שעבדו עם ענבל בת זוגו (מפיקה, בודי הפקות) שרו שירים שיוני אהב.

"חייו של יוני היו מלאים בחיבורים מיוחדים ומלאי משמעות" כתבו אוהביו, "יחד עם אתגרים ומורכבות שהוא עמל כדי להתגבר עליהם. יהי זכרו ברוך".

יוני מונצח באנדרטה לחללי התנועה הקיבוצית ביער משמר העמק, ובאנדרטה לחללים אזרחי ארה"ב וקנדה בפארק רבין, סמוך לצומת אשתאול.