קורות חיים
אשר, בן חנה (לבית בכשי) ושמחה, נולד בעיר הראט באפגניסטן, כנראה בשנת תרפ"ו (1926). אח של רחל, מלכה, רבקה ולאה. הוא גדל והתחנך בקהילה היהודית הגדולה בהראט, למד בתלמוד תורה ולאחר מכן עבד בחנות הבדים של אביו.
משבגר נשא אשר לאישה את רחל. בחודש ספטמבר שנת 1952 עלו לישראל אשר, רעייתו וילדיהם גבריאל ותמר. הם הגיעו למעברת מעוז ציון הסמוכה לירושלים, כאן נולד שלושה חודשים אחרי הגיעם הבן מיכאל. זמן קצר אחרי עלייתם לארץ החל אשר לעבוד כפועל חקלאי בקק"ל - הקרן הקיימת לישראל.
ביום כ"ד באדר תשי"ג (11.03.1953), כחצי שנה אחרי הגעתו לישראל, נרצח אשר. באותו בוקר הוא יצא עם שני חברים מהמעברה למקום המפגש של עובדי קק"ל, וכשעברו סמוך לאבו גוש ירו עליהם ערבים מהמארב. חבריו של אשר הצליחו להימלט, אך הוא נפגע ונהרג במקום.
גופתו של אשר לא נמצאה במשך ימים, שכן רוצחיו גררו אותה לבאר מים. רק אחרי עשרים ואחד ימים מצא אותה רועה צאן בדואי, ואשר זוהה לפי בגדיו והטלית שלו.
אשר היה בן כעשרים ושבע שנים במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.
אשר הותיר אישה, בת ושני בנים, הורים ואחיות. אחרי מות אבי המשפחה עברו האלמנה רחל והבן הקטן לבית אחות האישה בחולון, ושני הילדים הגדולים יותר גדלו בבתי יתומים בירושלים.