חביב חיים ז''ל

קורות חיים

חביב, בן גורג'יה ומנשה, נולד בט"ו בשבט תרצ"ח (17.01.1938) בארביל שבעיראק. הוא גדל עם עשרה אחים ואחיות – ציון, צביה-פרחה, שולה-סלימה, מרים-סמיה, שלמה-סלים, שושנה-נג'יה, צפריר, אשר, תרצה ודוד.

ב-1951, כשחביב היה בן 13, עלתה המשפחה לישראל. הם התגוררו במעברת תלפיות ואחר כך עברו לשכונת בקעה בירושלים. זמן קצר אחרי הגיעם לארץ חביב נאלץ לוותר על לימודים בבית הספר כדי לסייע בפרנסת המשפחה, כנער הוא החל לעבוד בחברת "סולל בונה" והיה שותף בבניין הארץ.

בהגיעו לגיל 18 התגייס חביב לצה"ל. הוא שירת בחיל התותחנים כחייל קרבי והשתתף במבצע קדש (מלחמת סיני, 1956). כחייל מילואים השתתף במלחמת ששת הימים (1967) ובמלחמת לבנון (1982).

אחרי שסיים את שירותו הסדיר בצבא חזר חביב לירושלים ולעבודה כצבע ב"סולל בונה". הוא נשא לאישה את שושנה, בני הזוג הקימו את ביתם בירושלים ונולדו להם חמישה ילדים: ב-1965 נולד יורם, ירון ב-1966, אלון נולד ב-1968, מנשה ב-1971 וב-1979 נולדה הבת ליטל.

בשנות השבעים נפצע חביב בתאונת דרכים. בעקבות הפציעה הוא נאלץ לעשות הסבה מקצועית ועבד כצורף במפעל "זהב ירושלים". לימים, כשנסגר המפעל, עבד כמאבטח עד שיצא לגמלאות.

"אבי כשמו כן הוא", סיפר יורם, בנו של חביב, "היה חביב הבריות. הוא היה בעל יחסי אנוש מצוינים וכישורי שיחה מעולים; תמיד מצא נושא לשיחה עם כל אדם, תוך שהוא מתבל את הדברים בהומור ובחיוך; שנא ריב ומדון והירבה להושיט יד לעזרה לשכניו ולמכריו הרבים; אדם נמרץ, פעיל, תאב חיים ואוהב חיים עד יומו האחרון. הוא היה אדם צנוע, אופטימי ומסתפק במועט. משפחתו הייתה מרכז עולמו. ימיו היו שלובים בימי העיר ירושלים שאותה לא נטש מעולם, מאז עלייתו ארצה".

בתחילת שנת 2015 עבר חביב יחד עם אשתו שושנה משכונת נווה יעקב לשכונת ארמון הנציב בדרום-מזרח ירושלים, כדי לגור קרוב אל הילדים והנכדים. למרבה הצער, חביב לא הספיק ליהנות מהמעבר לדירתו החדשה לזמן רב.

ביום שלישי ל' בתשרי תשע"ו (13.10.2015) יצא חביב יחד עם אשתו שושנה לקופת חולים. בסיום הביקור השגרתי הם עלו לאוטובוס בקו 78. באוטובוס היו שני מחבלים תושבי ג'בל מוכבר הסמוכה, וכשהגיע הרכב לצומת הרחובות עולי הגרדום - קדשי בבל הם פתחו ביריות אל עבר הנוסעים. המחבלים רצחו שני אנשים ופצעו נוסעים נוספים ביריות אקדח ובדקירות סכינים. אחד מהפצועים מת כעבור שבועיים.

חביב נרצח בפיגוע באוטובוס. רעייתו שושנה נפצעה קשה מירי המחבלים ונזקקה לתקופת החלמה ושיקום ארוכה לפני שחזרה לביתה בארמון הנציב.

חביב היה בן 77 בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר אישה, ארבעה בנים ובת, 14 נכדים, אחים ואחיות.

כתבו בני המשפחה: "חביב היה איש תם וישר, בעל, אב, סב אוהב ואהוב. הוא גידל משפחה לתפארת: 5 ילדים, 14 נכדים, כולם ממשיכים את דרכו: אנשי משפחה, עבודה ואוהבי הארץ והאדם. הוא יחסר לכולנו כבעל, אב וסב.

בהספד בהלווייתו נאמר עליו שהפסוקים בספר תהילים פרק ל"ד כמו נכתבו בשבילו:

'מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.

סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ'.

יהי זכרו ברוך".