גיל-עד מיכאל שער ז''ל

קורות חיים

גיל-עד מיכאל שער, בנם של בת גלים ואופיר, נולד ביום י"ט בטבת תשנ"ח (17.01.1998) בפתח תקווה. אח לשיראל, לתהל, למיתר, להלל ולמאור.

גיל-עד גדל בפתח תקווה ולמד בבית הספר הממלכתי-דתי "מורשה". כשסיים כיתה ג' עברה המשפחה ליישוב טלמון בבנימין, וגיל-עד המשיך את לימודיו בבית הספר "אריאל" שבמקום. בסיום כיתה ח' עבר ללמוד בישיבה התיכונית "מקור חיים" בקיבוץ כפר עציון.

במקביל ללימודיו בישיבה היה גיל-עד פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא", תחילה כחניך ובהמשך כמדריך בסניף בני עקיבא ביישוב הקהילתי עופרים, הסמוך למקום מגוריו.

גיל-עד היה נער אחראי, מסודר, רציני, משקיען בכול: בלימודים, בהדרכה, בקשרים החברתיים שהוא טיפח, באחיותיו שאותן אהב בכל לבו. גיל-עד אהב לטייל בארץ, להאזין למוזיקה ולארגן פעילויות חברתיות. בשעות הפנאי טיפח גיל-עד תחביב נוסף - אפייה - וביצירות הפאר שלו פינק את הסובבים אותו, והרעיף חום ואהבה.

שמחת חיים גדולה אפיינה את גיל-עד, שמחה אמיתית וגבוהה, אך גם כזו הבאה לידי ביטוי ביכולת ליהנות מההנאות הקטנות של החיים, לכייף, לטייל ולצחוק.

ביום חמישי ט"ו בסיוון תשע"ד (12.06.2014) יצא גיל-עד בשעות הערב מהישיבה בכפר עציון בדרכו לבלות את השבת בחיק משפחתו. בטרמפיאדה שבצומת הסמוך ליישוב אלון שבות בגוש עציון עצר רכב בעל לוחית זיהוי ישראלית שהציע לממתינים במקום טרמפ. גיל-עד ושני צעירים נוספים – חברו לישיבה נפתלי פרנקל, ואיל יפרח תלמיד ישיבת "שבי חברון" – עלו על הרכב.

זמן קצר אחרי תחילת הנסיעה הבינו שלושת הנערים ששני היושבים ברכב הינם מחבלים שהתחזו ליהודים. באומץ לב ובקור רוח נדירים, מבלי שהחוטפים הבחינו בכך, הצליח גיל-עד להתקשר למשטרה ולהודיע כי נחטף.

ממועד חטיפת הנערים ובמשך 18 יום התנהל מבצע חיפושים נרחב למציאת הנערים – מבצע "שובו אחים". תקופת החיפושים אחר הנערים בציפייה למצוא אותם בריאים ושלמים התאפיינה בגילויי אחדות וערבות נדירים בין כל חלקי העם בישראל ובעולם ובקריאה להחזירם ( bring back our boys ).

ביום שני ב' בתמוז תשע"ד (30.06.2014) התגלו גופות הנערים באזור חברון. הרצח עצמו היה ככל הנראה סמוך למועד חטיפתם.

ביום שלישי ג' בתמוז תשע"ד (01.07.2014) הובא גיל-עד למנוחות בבית העלמין במודיעין, בהלוויה ממלכתית משותפת לשלושת הנערים ובהשתפות רבבות. בן 16 שנים וחצי היה במותו.

גילויי האחדות שהחלו בעת החיפושים נמשכו אף בשבועות לאחר ההלוויה, במהלך ימי מבצע "צוק איתן" שהתנהל ברצועת עזה.

מפעלי הנצחה רבים נקראו על שמו של גיל-עד כפרט, ועל שמם של שלושת הנערים גם יחד:

סניף בני עקיבא בעופרים נקרא על שמו של גיל-עד. בית הכנסת ההולך ונבנה בשכונת נווה טלמון אשר בטלמון עתיד אף הוא לשאת את שמו של גיל-עד.

לקראת יום הולדתו ה-17 של גיל-עד בחודש טבת (ינואר) בחרה משפחתו לקיים הנצחה פעילה והקימה קבוצה בפייסבוק בשם "המטבח של גיל-עד". במסגרת זו, שנקראה "מתוק בלב", פנתה המשפחה וביקשה בחודש זה לאפות עוגות, להכין תבשילים ולחלקם לשכן, לחבר או לאדם שאינו מוכר. ההיענות הייתה מפעימה ומרחיבת לב: אלפי אנשים חברו לרעיון, הכינו תבשיל או עוגה, נתנו לאחר והעלו את התמונות לרשת. מאז היוזמה לעשיית הטוב ממשיכה, במגוון דרכים ורעיונות.

מלבד אלה הקימו שלוש המשפחות את "העמותה לזכר שלושת הנערים" במטרה להנציח את זכרם ולעודד פרויקטים למען אחדות עם ישראל וזהותו היהודית.

אחת מפעולותיה המרכזיות של העמותה היא יוזמה משותפת של שלוש המשפחות עם ניר ברקת ראש עיריית ירושלים - מיזם "פרס ירושלים לאחדות ישראל", שיחולק סמוך ליום השנה לזכר הנערים. הפרס נועד לעודד ולהעלות על נס את פועלם של ארגונים ואישים בארץ ובתפוצות התורמים לאחדות העם בישראל, הד לאחדות שהתרחשה בעת החיפושים אחר הנערים.

על גבעה הסמוכה למקום חטיפת שלושת הנערים הוקם מתחם תיירותי - "גבעת עוז וגאו"ן" (גיל-עד, איל ונפתלי), בו ניטעו עצים על ידי המשפחות השכולות.

פארק "נחל המורה" בעפולה, המוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל, ינציח אף הוא את זכר שלושת הנערים.

תחושת האחדות שנוצרה בתקופת החיפושים ובתקופת השבעה נצרבה בתודעת העם בשירים שנכתבו לזכרם של שלושת הנערים, ובפרויקטים חינוכיים והתנדבותיים רבים ומגוונים המתקיימים לזכרם בישראל וברחבי העולם.

ניתן לראות באתר יוטיוב חומר רב הכולל כתבות, שירים ועצרות ואשר מתעד את האירוע ואת טקסי הזיכרון וההנצחות השונות.