שריה ייה עופר ז''ל

קורות חיים

שריה (ייה), בן חוה ודוד, נולד בחיפה ביום א' בשבט תשי"ב (28.01.1952), אח צעיר של יצחק (במבי).

בשנות ילדותו ונעוריו של שריה נדדה המשפחה בין חיפה, טבריה, טבעון וירושלים, בשל שירותו של אביו, דוד עופר, במשטרת ישראל. שריה גדל ולמד בבתי ספר יסודיים בחיפה ובטבריה, ואת לימודיו התיכוניים עשה ב"גימנסיה העברית רחביה" בירושלים, שם בלט כספורטאי מצטיין ואף זכה בתואר אלוף הארץ בהדיפת כדור ברזל.

במהלך לימודיו שריה היה פעיל בתנועת הצופים, כחניך, כמדריך ולאחר מכן כראש גדוד בשבט מודיעין של צופי ירושלים. כבר אז, בשנות נעוריו, בלט בכושר מנהיגותו, בנחישותו וביכולתו למשוך אחריו חברים וחניכים.

בשנת 1970, בתום לימודיו, התגייס שריה לצה"ל והתנדב לסיירת חרוב. בסיום המסלול יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ולאחר מכן לקורס קצינים, שלאחריו חזר לפקד על מחלקה בסיירת חרוב. במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) הוא נלחם בגזרת סיני עם צוות מבית הספר למ"כים, שם שירת בתקופה זו.

שישה ימים אחרי תחילתה של מלחמת יום הכיפורים, בערב סוכות תשל"ד (11.10.1973), נפל אחיו הבכור של שריה, יצחק, שהיה טייס סקייהוק, בקרב מול הצבא הסורי בשמי רמת הגולן.

לאחר מלחמת יום הכיפורים שירת שריה כמפקד פלוגה בסיירת חרוב, ולאחר מכן כקצין מבצעים בחטיבת הבקעה. אחרי תפקיד זה השתחרר מצה"ל בשנת 1974.

עם שחרורו עבר שריה להתגורר במושב בית ינאי עם אשתו, אסתי, ובני הזוג הקימו במושב משק חקלאי ומשפחה. בין השנים 1974 ל-1990 נולדו להם חמישה ילדים.

בשנת 1979 שב שריה לשירות קבע בצבא. בשנים הבאות הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים: היה ממקימיה של יחידת שלדג, מפקד פלוגה בקורס קציני חי"ר בבית הספר לקצינים בה"ד 1 ומפקד גדוד שקד, שבמסגרתו פיקד על פינוי ימית ב-1982, אחרי הסכם השלום עם מצרים.

במלחמת לבנון הראשונה פיקד שריה על גדוד שקד ונלחם בגזרה המזרחית של לבנון. בשנת 1983 היה ממקימי חטיבת גבעתי המחודשת, והתמנה לתפקיד סגן מפקד החטיבה. בהמשך מונה לתפקיד מפקד חטיבת עזה.

שריה היה קצין מוכשר ומוערך, ומפקד נערץ על ידי חייליו. הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1986 בדרגת אלוף משנה.

עם שחרורו פנה שריה לעסקים והקים, בין היתר, חברה שעסקה בענף הדלק. ב-1998 הקים את כפר הנופש "ברוש הבקעה" בצפון בקעת הירדן. המקום הוקם על שרידי בסיס ירדני נטוש ונקרא על שם היאחזות נח"ל שהייתה במקום וננטשה. עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה בשנת 2000 התיירות בבקעת הירדן פסקה, והמקום הפסיק לפעול.

בשנת 2007 עבר שריה להתגורר ב"ברוש הבקעה" עם מוניק, רעייתו השנייה.

ביום חמישי בלילה, ז' בחשוון תשע"ד (10.10.2013), ארבעים שנה בדיוק לאחר נפילת אחיו האהוב במלחמת יום הכיפורים, נרצח שריה בפתח ביתו בבקעת הירדן במכות גרזן על ידי שני מחבלים פלסטינים. רעייתו מוניק הצליחה לברוח כדי להזעיק עזרה, ונפצעה במהלך מנוסתה.

שריה היה בן 61 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר ויתקין, הסמוך לבית ינאי. הותיר אישה, שלוש בנות, שני בנים ונכדים.

בני המשפחה בחרו להנציח את זכרו של שריה בחדר הנצחה ב"ברוש הבקעה".