ג'ורג' ג'ורג'י סעדו ז''ל

קורות חיים

ג'ורג', בן חביבה ונחום, נולד בישראל ביום ט"ו בסיוון תשכ"א (30.05.1961). אח לאבי, יוסף, דוד, שולה ומשה.

ג'ורג' (ג'ורג'י בפי אוהביו) גדל והתחנך ברמלה. הוא למד בבית הספר היסודי "סיני" והמשיך לתיכון "עמל" בעיר.

בתום לימודיו התיכוניים שירת ג'ורג' בצה"ל, ובסיום שירות החובה המשיך לשנת קבע.

זמן מה אחרי שחרורו מצה"ל החל ג'ורג' לעבוד בחברת "בזק", בה עבד עד יום מותו והיה מוכר כעובד אחראי ומסור, כפי שמעידות תעודות ההוקרה הרבות שקיבל במהלך השנים. הוא התחיל כטכנאי תקשורת ובהמשך היה מנהל עבודה, ואחראי על תשתיות בריכוז ראשון לציון.

ג'ורג' נשא לאישה את אביטל. בני הזוג גרו ברמלה, שם נולדו חמשת ילדיהם: נופר נולדה בתחילת 1990, נאור נולד בסוף אותה שנה, נוי נולד בסוף 1993, ליאור נולדה באמצע שנת 1996 ומור נולד ב-1997.

ג'ורג' היה אב אוהב ומסור למשפחתו. הוא אהב מאוד את הארץ – היה מחובר לכל שירי ארץ ישראל ואהב טיולים ברחבי הארץ, הכיר כל שביל בכל אזור. מדי שבת לקח ג'ורג' את ילדיו לטייל בטבע, ובטיולים החדיר בהם אהבת הארץ לצד אהבת האדם - ללא קשר לדת או ללאום.

לג'ורג' היה כלב, ואהבה עזה התפתחה ביניהם. הכלב היה חלק בלתי נפרד מבעליו, סיפרו בני המשפחה, עד כדי כך שכשג'ורג' היה הולך לקורסים מטעמי העבודה הוא היה מתלווה אליו ויושב לצידו.

ג'ורג' היה אדם חברותי, אהוב ומקובל על כולם. בשל עבודתו בבזק הוא הגיע לכל אזורי העיר רמלה פעמים רבות, כך גם לשטחי כפר ג'ואריש, והכול הכירוהו וכיבדוהו.

בשנת 2010, אחרי גירושי בני הזוג, עזבו אביטל והילדים את רמלה, אך ג'ורג' בחר להמשיך לגור בעיר שאהב.

ביום שני בערב, אור לי"ט באדר תשע"ב (12.03.2012), יצא ג'ורג' מביתו לטייל עם כלבו ברחובות רמלה עירו. טיול הערב הזה, אותו עשה עם כלבו מזה עשרים שנה במסלול קבוע, היה ניקוי הראש היומי שלו, סיפרו בני משפחתו של ג'ורג'.

כשעבר בשדה ליד רחוב הזית ג'ורג' הותקף על ידי קבוצת צעירים ערבים שישבו ועישנו במקום, אשר קיללו אותו ויידו אבנים עליו ועל הכלב. אחרי שווידאו שהוא אינו נושא נשק הם נשמעו אומרים 'אנחנו עושים את זה בגלל מה שאתם עושים בעזה', ואחד מהם ירה בג'ורג' ובכלבו שלוש יריות. הכלב מת במקום. ג'ורג' פונה על ידי שכן לבית חולים, אך שם נפטר כעבור זמן קצר.

ג'ורג' היה בן 51 בהירצחו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין החדש ברמלה. הותיר חמישה ילדים, נכד וחמישה אחים ואחיות.

על מצבתו של ג'ורג' נחקקו המילים "כי האדם עץ השדה", מילות שיר של נתן זך שהוא אהב במיוחד.

כתבה אביטל, אשר פועלת להנצחת זכר ג'ורג' ברמלה: "ג'ורג' אהב את הגשם הראשון, היה מחובר כל כך לאדמה ולשדות עד שבסופו של דבר הוא נרצח בשדה חרוש בפאתי העיר רמלה. הרצח הזה קומם את העיר השואפת לדו-קיום, כולם היו בהלם שכך הוא מצא את מותו.

הוא חסר ויחסר, ואני כל כולי במטרה להנציח את שמו ולחזק את ילדי עם האובדן הקשה".