שגב פניאל אביחיל ז''ל

קורות חיים

שגב פניאל, בן מוריה ואלישב, נולד בישראל בכ"א בסיוון תשנ"ב (22.06.1992). בן בכור להוריו, אח ליפעה עתרה, שחק איתם וליאת בתיה. הוא נולד בירושלים, ביתו הראשון היה הבית הסמוך ביותר לכותל המערבי. כשהיה בן חודשיים עברה המשפחה ל"בית וולרו" שליד שער הפרחים.

"תפילות רבות קידמו את בואו של שגב לעולם", מספרים הוריו, "והקב"ה שלח נשמה מיוחדת, אצילית ועדינה... שגב היה ילד יצירתי באופן מיוחד ועסק שעות רבות בילדותו ביצירה, בשקט ובמחשבה. בגן הילדים, כאשר למדו ויצרו בנושא ירושלים, התעוררו בו רגשי הקודש, ומאז לא חדל ליצור וללמוד על ירושלים והמקדש... כבר מקטנותו נמשך אל הקודש, ביקש שיקנו לו טלית ואחד ממשחקיו האהובים היה להתעטף בטלית, להתפלל ולקרוא בתורה. היה מגיע מגיל קטן ביותר לבית הכנסת וניגש לארון הקודש, שופך שיחו לפני קונו ומבקש על הוריו ועמו."

את לימודי היסוד עשה שגב בבית הספר "אורות עציון" באפרת. הצטיין בכול, אך נותר צנוע וידע לעזור לכל חבר, הן בלימודו והן במעמדו החברתי. יחסו למורים היה ייחודי, הקפיד לומר תודה בסוף כל שיעור, היה רגיש לקשייהם והצטער בצערם. עם השנים היה לפעיל מרכזי בחברה, והמורים נעזרו בו רבות להכוונת הכיתה לטוב ולמועיל. בשנות לימודיו שגב עבד מאוד על מידותיו, את העדינות היתרה שבו הפך לעוז ולעוצמה פנימית של גבורה עדינה. היה מלא חדווה ומקוריות, השתבח ושמח בכל אתגר שלקח על עצמו ועשה אותו בכל מסירות הנפש.

שגב לא הסתפק בעמל הלימודים והוסיף לעצמו סדרי לימוד עם חברותות ולבד, הלך לשיעורי אמונה ולמד דף יומי. מקטנות למד הרבה, אוזנו הייתה קשובה לקלוט ונפשו פתוחה להפנים. הוא אהב מאוד את ימי החופש, לא בשל הבטלה שבהם אלא בגלל כוח היצירתיות שלו: לקראתם בנה לעצמו מערכת מדויקת של לימודים וטיולים, קריאה, יצירה ועזרה בבית. בסוף כתה ז' למד טופוגרפיה, ארגן והנחה טיולים. התעניין בכל שביל ושיח, בכל בעל חיים או אבן ייחודית. אהב מאוד לטייל באופן עצמאי על אופניו. לקראת סוף כיתה ח', כשירד מתח הלימודים בבית הספר, בנה לעצמו מערכת לימוד אישית מלאה ועמד בה.

שגב נהג להצטרף לאביו לכל תפילה ולכל מצווה, ואף היה מגיע ושומע שיעורים שהאב העביר. גם לאימו היה שותף בסיוע בהכנות לשבת, בבישול ובאפייה, בניקיון הבית ובטיפול באחיו ובאחיותיו.

באלול תשס"ד נקלעו שגב ואביו לפיגוע ירי בעת שנסעו לשיעור ביישוב אדורה. שגב נפצע מרסיס שנתקע סמוך לליבו, אך התגבר וחזר לחיים, שמח ומודה על הנס.

שגב נמשך לעולם השירה והמוזיקה, למד וניגן מספר שנים בפסנתר ובחליל. משבגר נהג ללכת עם חברים במוצאי שבתות לבית החולים "שערי צדק" לשמח חולים בניגון, שירה וריקודים.

בתום לימודי היסוד עבר שגב ללמוד בירושלים, בישיבה לצעירים שליד ישיבת "מרכז הרב". גם בהיותו בירושלים הקפיד לשמור על קשר הדוק עם משפחתו. בכל יום שישי, גם ב"שבתות ישיבה", הגיע לבית בנווה דניאל ובירך את כולם במאור פנים, אהב לחוש את אווירת הבית לקראת השבת ולשהות בחברת משפחתו ככל שניתן.

ביום חמישי בערב, אור לל' באדר א' תשס"ח (06.03.2008), סמוך לשעה 20:30, פרץ מחבל חמוש לישיבת "מרכז הרב" בשכונת קריית משה בירושלים. המחבל נכנס לספרייה וירה לעבר התלמידים שלמדו תורה. שמונה תלמידים נרצחו ולמעלה מעשרה נפצעו בטרם הצליח קצין צה"ל שגר בסמוך להיכנס לישיבה ולחסל את המחבל.

אחד החללים היה שגב. באותו ערב התכוננו בישיבה לצעירים לחגיגת ראש חודש אדר, לכן הוא עבר עם כמה מחבריו ללמוד בספרייה בישיבה הגבוהה, ושם נפגע מירי המחבל.

שגב פניאל היה בן 15 שנים וחצי במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים. הותיר הורים, אח ושתי אחיות.

הוריו וחבריו של שגב העלו זיכרונותיהם בספר שתלמידי הישיבה לצעירים הוציאו לזכר קורבנות הפיגוע, ושמו – שמונה נסיכי אדם.

"אהבת התורה ואהבת החסד יחדיו נפגשו באותו לילה מר ונמהר," כתבו הוריו של שגב, "כשלא רצה להפסיק את הלימוד עד מיצוי והבנת הסוגיה. וכשראה את המחבל המרושע מתקרב קרא לחברו עימו למד במגמה להצילו, אלא שרצון ד' היה שהמשך הלימודים והשפעת החסד שלו יהיו בישיבה של מעלה. בגיל חמש עשרה שנה ותשעה חודשים התעלה למרומים, ומשם אורו ממשיך להאיר. בעזרת השם במהרה יזרח אור חדש על ציון, ונזכה לראות באור ד' המלא את כל הארץ."

אביו של שגב, הרב אלישב אביחיל, כתב ספר לזכרו בשם "משגב לעתות בצרה", על הקשר בין הנצרות והשואה. האם מוריה הקימה לזכרו קופת גמ"ח של תרופות לפוריות, שבעזרתה נולדו לאורך השנים ילדים רבים.