יוחאי ליפשיץ ז''ל

קורות חיים

יוחאי, בן צופיה-פנינה וטוביה, נולד בישראל בט"ז באייר תש"ן (10.05.1990), ליל "תפארת שבהוד" לספירת העומר. הוא גדל ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים, ולו אחות וארבעה אחים. למד בבית הספר היסודי "אחינעם" ברובע היהודי, ואחרי כיתה ח' המשיך לישיבה לצעירים שליד ישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

מגיל צעיר מאוד התבלט יוחאי באישיותו יוצאת הדופן, וניכרו בו כמה תכונות ברורות:

ניצול זמן – במבט לאחור נראה כאילו חש יוחאי שזמנו בעולם קצוב, ולכן לא בזבז רגע לבטלה. מרגע שקם בבוקר הוא ידע מה יעשה בכל דקה של היום. הוא לא דחה משימות וביצע כל מטלה מיד עם קבלתה, גם אם לא נדרש לעשות זאת מיד.

את מרבית זמנו הקדיש ללמוד תורה, וקבע לעצמו סדרי לימוד ועיון מעבר לדרישות הפורמליות של מערכת החינוך ושל הישיבה בה למד. חבריו מעידים כי תמיד ראו אותו עם ספר ביד, מעולם לא ישב בטל ו"העביר את הזמן". בשנתו האחרונה הקדיש את הזמן שנותר לו – כמו כל שמיניסט – ללמוד לקראת בחינות הבגרות, וגם בהן תכנן להיבחן ברוב המקצועות ברמה הגבוהה ביותר. בלילה, לאחר שסיים את לימודיו, נהג לרוץ ולהתעמל על פי תכנית שבנה לעצמו. בניגוד לתחזיות חבריו לא נשבר, והתמיד בכך כשנתיים, עד יומו האחרון.

קבלת אחריות – יוחאי מעולם לא אמר "לא". כל בקשה לסיוע נענתה מיד בשמחה וברצון. כשהיה מגיע הביתה מהישיבה ראה היכן צריך להושיט יד, ועשה זאת בלי לחכות שיתבקש. "בהיותו בכיתה ח'", מספרים בני המשפחה, "הלך יום יום אחר הצהריים להכין שיעורים עם אחד מחבריו. לשאלת אימו האם המורה ביקש זאת ממנו ענה בשלילה, והוסיף: 'אם אני לא אכין איתו שיעורים, הוא לא יכין כלל'..."

בשנות התיכון למד יוחאי בישיבה במסגרת פנימייה, וגם שם השתדל לשים לב לחברים שהיו זקוקים לעזרה, גם לתלמידים צעירים ממנו.

חבריו של יוחאי מעידים כי מעולם לא ראו אותו כועס או מרים את קולו כשהדברים נגעו אליו באופן אישי, עם זאת הוא הקפיד מאוד בכבודם של האחרים. במחיצתו אי אפשר היה לומר מילה רעה על אדם או ציבור כלשהו, והוא נטה לראות צד זכות בכל אחד.

יוחאי שאף להגיע לשלמות במידותיו ובאישיותו, ותמיד תבע מעצמו את המקסימום. כישלונות לא הרתיעו אותו ולא ריפו את ידיו, אלא שימשו לו מנוף להמשיך ולהתקדם.

בשנה האחרונה נשאל יוחאי מהן שאיפותיו לעתיד, והשיב: "לגדול בתורה". יחד עם שאיפה זו הוא עבר בדיקות רפואיות שונות במטרה להעלות את הפרופיל הצבאי שלו לקראת גיוסו לצה"ל, ולא היה מאושר ממנו כשזכה לפרופיל הנכסף – 97.

ביום חמישי בערב, אור לל' באדר א' תשס"ח (06.03.2008), סמוך לשעה 20:30, פרץ מחבל חמוש לישיבת "מרכז הרב" בשכונת קריית משה בירושלים. בישיבה התכוננו באותה שעה לחגיגת "קדם פורים" לרגל ראש חודש אדר. המחבל נכנס לספרייה וירה לעבר התלמידים שלמדו מספרי הקודש. שמונה תלמידים נרצחו ולמעלה מעשרה נפצעו, בטרם הצליח קצין צה"ל שגר בסמוך להיכנס לישיבה ולחסל את המחבל.

אחד החללים במקום היה יוחאי. זמן קצר קודם לכן, לאחר שהתבקשו לפנות את בית המדרש בישיבה לצעירים כדי שיוכלו להכינו למסיבת ראש חודש, הוא עבר עם כמה חברים ללמוד בספריית הישיבה הגבוהה "מרכז הרב", ושם נרצח.

כתבו הוריו של יוחאי: "כשם שחי יוחאי – בתוך עולמה של תורה – כך מצא את מותו, ומשנה, מסכת מנחות בידו".

בן 18 היה יוחאי במותו. הותיר הורים, אחות וארבעה אחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.