מוחמד חמודי פאעור ז''ל

קורות חיים

מוחמד (חמודי), בן אחמד ועולא, נולד בישראל ב- 26.04.1989. בן בכור להוריו, אחריו נולדו שרה, עמר, אמאל, מאהר ומריה. נולד וגדל בחורפיש, למד בבית ספר יסודי במקום עד כיתה ב'. אחר כך עברה המשפחה למעלות-תרשיחא שבגליל העליון, ומוחמד למד בבית ספר יסודי ובתיכון המקיף בעירו.

בספטמבר 2006 היה אמור מוחמד להתחיל לימודיו בכיתה י"ב, במגמת ביולוגיה. בינתיים, בחופש הגדול, עבד בבית קפה.

"חמודי אהב את החיים", מספרים הוריו, "אהב את המשפחה, את האבא, האימא, האחים, האחיות, סבתא, סבא, הדודים והדודות. את מי הוא לא אהב! פשוט את כולם, ואהבת כולם הוא קיבל – ואפילו החיות, במיוחד הכלבים. אהב לתת, לעזור, אהב ללמוד ולעבוד.

מושג ההשתייכות בשבילו היה עיקרון. הוא תמיד אמר – אתה חייב להרגיש שייך, אז אתה קיים ואז אתה אוהב לתת. הוא הרגיש שייך למשפחה, לכן הוא נתן את כולו למשפחתו. הוא הרגיש שייך למדינה, לכן הוא אהב את מדינתו, אך הגורל מנע ממנו לתרום הכול".

ביום חמישי 03.08.2006, סמוך לשעה 16:00, יצא מוחמד עם שני חבריו הטובים, שנאתי שנאתי ואמיר נעים, לעזור לאביו של אחד החברים. הימים ימי מלחמת לבנון השנייה, ובעוד השלושה נוסעים ברכב נשמעה אזעקה עקב ירי קטיושות מלבנון. שלושת החברים ירדו מהרכב ופנו לשדה הסמוך, אך בטרם הספיקו להסתתר פגעה בהם קטיושה ושלושתם נהרגו במקום.

מוחמד היה בן 17 במותו. הותיר הורים וחמישה אחים ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בתרשיחא.