שלומי שוקי מנסורה ז''ל

קורות חיים

שלומי, בן נאוה ויחיאל, נולד בישראל בכ"ד בכסלו תשל"ב (11.12.1971). בן בכור להוריו, אחריו נולדו אדוה ומעין. "ילד שובב ומלא קסם", כתבה אחותו, "עם עיניים מחייכות ומבט כובש. הוא אהב לעזור ולתת... ילד שכולם אוהבים".

שלומי גדל בקריית ים, למד בבית הספר היסודי "עלומים" – אותו סיים בהצלחה לאחר שהוכיח יכולת לעסוק במעשי קונדס אך גם להיות תלמיד אחראי – והמשיך בתיכון "רודמן". בתיכון התגלה שלומי האחראי והאכפתי, שתמיד עשה הכול לעזור ולתרום בבית ובחברה. בבקרים מצא זמן לחלק עיתונים ולהרוויח כסף עבור דמי כיס, כדי לא לקחת מהוריו, ובערבים היה מתנדב במשמר האזרחי.

בסיום לימודיו החליט שלומי להתגייס לנח"ל המוצנח, ולשם כך התנדב לשנת שירות לפני הגיוס, אותה עשה בקיבוץ כנרת. בתום השנה התגייס והחל את שירותו בנח"ל, אך משנתגלו אצלו בעיות רפואיות נאלץ לעזוב ולעבור לשרת קרוב לבית. למרות הבעיות שירת שירות מלא, ולאחר שחרורו המשיך לשרת במילואים כל אימת שנקרא.

לאחר השחרור מצה"ל נסע שלומי לטיול בן מספר חודשים בתאילנד עם שלושה חברים. בשובו החל לעבוד במספר חברות באזור הצפון בתור טכנאי מכונות צילום, טכנאי אזעקות ומנהל פרויקטים. היה אהוב מאוד בכל מקום עבודה, וכשעזב תמיד קיבל המלצות חמות ומפרגנות.

במקביל לעבודתו למד שלומי ב"אורט" קריית ביאליק, סיים את לימודיו בהצלחה והוסמך כהנדסאי חשמל. בסיום לימודיו החל לעבוד ברכבת ישראל, במוסך בחיפה.

בעבודתו כטכנאי צילום הכיר שלומי את אלינור. השניים נישאו והקימו את ביתם בנהריה. בנובמבר 2003 נולדה לוטם, ובמרס 2005 נולדה לידר.

שלומי ניחן בתכונות אופי נעימות, תמיד היה חיוך על פניו ומבט חם בעיניו. אהב להתלוצץ, ידע לראות גם את קשיי החיים מבעד למשקפיים ורודים. היה צנוע ומסתפק במועט, חרוץ ובעל ידי זהב שידע לתקן כל תקלה ולשפץ את ביתו לתפארת.

התנדבותו של שלומי למשמר האזרחי, שהתחילה בהיותו תלמיד תיכון, נמשכה כל חייו. כאדם אחראי ואכפתי הוא הוטרד מאוד מהתנהגות הנהגים בכבישים ומריבוי תאונות הדרכים, תופעה שלדעתו היא הפשע מספר אחד בארץ. הוא הבין ששוטרים לא מצליחים להתפנות לטיפול בבעיה זו ומדי שבוע, במשמרת ההתנדבותית שלו, טיפל בעיקר בנושא זה. גם כשעבר לגור בנהריה המשיך להתנדב בקריות, שם זכה להערכה רבה ממפקדי התחנה. שלומי ראה בהתנדבות שליחות, והשתדל להפוך אותה לחלק מחיי הסובבים אותו.

בשעה תשע בבוקר יום ראשון כ' בתמוז תשס"ו (16.07.2006), ארבעה ימים מתחילת מלחמת לבנון השנייה, נורה מטח קטיושות מלבנון לעבר חיפה. טיל אחד פגע פגיעה ישירה במחלקת שיפוץ הקרונות במוסך הרכבת בעיר התחתית. כתוצאה מכך נהרגו שמונה עובדים, בהם שלומי, ונפצעו 23 אנשים.

שלומי היה בן 34 במותו. הותיר אישה ושתי בנות, אם ושתי אחיות. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב חוגלה בשרון.

המשפחה הקימה אתר אינטרנט - shlomimansura.com - להנצחת שלומי. באתר מובאים סיפור חייו ומותו, גלריית תמונות ודברים לזכרו.