תפריט נגישות

מיכאל מישה קויפמן ז''ל

בן ברטה ופייבל
נולד בד' באלול תרצ"ז, 11/8/1937
התגורר בחדרה
חלל פעולת איבה
בכ"ג בתשרי תשס"ו, 26/10/2005
מקום אירוע: חדרה
הובא למנוחת עולמים בחדרה - חדש
גוש: 22, חלקה: 7, שורה: 34
הותיר: אישה, בן ובת, נכדים ואח
מיכאל מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 74

קורות חיים

מיכאל (מישה), בן ברטה ופייבל, נולד ברוסיה בד' באלול תרצ"ז (11.08.1937). נולד וגדל בעיר בירוביג'אן, באוטונומיה היהודית בברית המועצות. אח לאלכסנדר ולאנטולי.

האח אלכסנדר נהרג בוורשה, פולין, בעת שירותו בצבא במלחמת העולם השנייה, בשנת 1944. זכרו מונצח ב"יד ושם".

בשנת 1946 המשפחה עברה לעיר טולצ'ין, וכעבור שנתיים עברו ללבוב שבאוקראינה. מיכאל סיים את לימודיו באוקראינה.

לאחר שירותו הצבאי הגיע מיכאל בשנת 1959 לטשקנט, אוזבקיסטן. הוא השלים את השכלתו בלימודים אקסטרניים והמשיך ללימודי תחבורה באוניברסיטה בעיר זו. בתום לימודיו החל לעבוד בתחום הרכב, תחילה כנהג, בהמשך כמהנדס מכונות והגיע להיות מנהל חברה למכירת רכב בטשקנט.

מיכאל נשא לאישה את אליזבטה. בשנת 1960 נולדה הבת אליאונורה, וב- 1966 הבן אלכסנדר.

בשנת 1993 עלו כל בני המשפחה לישראל, והתיישבו בחדרה. מיכאל, שהיה בן 56, לא הצליח למצוא עבודה, ואת זמנו הקדיש למשפחה, לילדים ולנכדים.

ביום רביעי אחר הצהריים, כ"ג בתשרי תשס"ו (26.10.2005), פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו בשוק בחדרה, ליד דוכן פלאפל בצומת הרחובות הרברט סמואל ורוטשילד. בפיגוע נפגעו כעשרים איש, ושישה נרצחו. בין החללים היה מיכאל, שהגיע למרכז העיר לצורך בדיקה רפואית, סיים אותה מוקדם מהמתוכנן ועל כן הלך לשוק לערוך קניות.

בן 68 במותו. מיכאל הובא למנוחות בבית העלמין בחדרה. הותיר אישה, בת ובן, נכדים ואח.

אילן בן ה-13, נכדו של מיכאל, כתב לזכרו את השיר "פרח שנקטף". השיר פורסם בעיתון, הולחן ע"י מיקי רונן ובוצע באולפן הקלטות ע"י אילן.

מתוך השיר: "סבא, למה הלכת? אותי כל כך אהבת. אתה היית כל ליבי, אתה זורם בתוך דמי. למה אלוקי? הוא היה כל חיי. אותו כל כך אהבתי ולו הכול נתתי... סבא, בלעדיך בליבי יש חור".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי