עמנואל יוסף יוסיפוב ז''ל

קורות חיים

עמנואל, בן גלינה ומיכאל יוסיפוב, נולד בברית המועצות בי"ד בניסן, ערב פסח תשל"ו (14.04.1976). כשהיה בן שנה עלתה המשפחה לישראל, לבאר שבע. ילד שובב היה, שהצחיק את סובביו עד דמעות בכל אירוע. תמיד חייך, וחיוכו זה היה לסימן ההיכר שלו.

עמנואל היה תלמיד מצטיין בבית הספר היסודי ע"ש גולדה מאיר בבאר שבע ובבית הספר בכפר הנוער בן שמן. בנוסף ללימודיו למד נגינה באורגן, וכן השתתף בחוג לסיף.

כשהיה עמנואל בן 14 נפטר אביו, ומאז הוא היה כאב לכל אחיו הצעירים – רפאל, גלית, דויד ומירי. הוא היה להם חבר, מורה דרך, ובעיקר דמות שניתן להישען עליה בכל עת.

לאחר שירותו הצבאי, אותו סיים כחייל מצטיין, עבד עמנואל במלון "נפטון" באילת, תחילה כמלצר ובהמשך כמנהל המלצרים. אחר כך החל ללמוד לתואר הנדסאי ביוטכנולוגיה במכללת תל חי. בנוסף ללימודים עבד כדוור בקריית שמונה, ואף התנדב להיות מורה מחליף בבתי ספר בעיר.

זמן קצר לפני הירצחו הגיש עמנואל את פרויקט הגמר, מחקר על הבשלת עגבניה ללא ייצור אתילן, והוא תכנן לשוב לבאר שבע ולעבוד במקצועו במעבדות בית חולים סורוקה. כן החל לתכנן את נישואיו לחברתו, עדי.

מגיל צעיר עמנואל היה הכוח המניע של כל בני המשפחה, הוא שעודד ודחף כל אחד מאחיו לעשות ולהגשים את חלומו. בכל אירוע משפחתי או חברתי הוא היה מסמר הערב. תחביביו של עמנואל היו קריאת ספרים, בעיקר בנושאי פסיכולוגיה וכלכלה, טיולים בארץ, לימודים, ואהבה גדולה לבעלי חיים. בין היתר אהב מאוד לרכב על סוסים.

בכל מקום אליו פנה הצליח עמנואל ליצור בקלות קשרים חברתיים עם אנשי עסקים, בהם סגן ראש העיר באר שבע, מנכ"לים שעבד בחברותיהם, סופרים ומשוררים. לקראת סוף לימודיו הוא הקים עם אחיו דויד מיזם לבניית דירות בבאר שבע, וכבר החל בניהול משא ומתן עם בעלי מקצוע ובשיווק הדירות.

ביום שלישי י"ד באלול תשס"ד (31.08.2004), סמוך לשעה 15:00, פוצצו שני מחבלים-מתאבדים את חומר הנפץ שנשאו בזה אחר זה בשני אוטובוסים במרכז באר שבע, קו 6 וקו 12. כמאה איש נפגעו בשני הפיצוצים. 16 אנשים נרצחו, בהם עמנואל, שיצא לעיר לסידורים בקשר לקבלת היתר בנייה בבית אמו.

בן 28 במותו. עמנואל נרצח ביום האזכרה לאביו. הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע.

עמנואל הותיר אם, שני אחים ושתי אחיות. אחיינו, שעמנואל כה ציפה לבואו לעולם, נולד בדיוק בתום ה"שבעה".

כתבו בני המשפחה: "עמנואל חי על פי המוטו: נצל כל רגע בחייך לאושר. אל תיתן לחיים לעבור דרכך, חייה אותם. עמנואל חי ונושם עד היום בליבו של כל אדם שהכיר אותו, באושר ובשמחה שהפיץ סביבו".