תפריט נגישות

אילנית פלד ז''ל

בת פירחה וחיים
נולדה בז' בטבת תש"ל, 16/12/1969
התגוררה באזור
חללת פעולת איבה
בג' בשבט תשס"ג, 5/1/2003
מקום אירוע: תל אביב - רחוב נוה שאנן
הובאה למנוחת עולמים בחולון
אזור: 2, גוש: 5, שורה: 41
הותירה: הורים ואח
אילנית מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 73

קורות חיים

אילנית, בת פירחה וחיים, נולדה באזור בז' בטבת תש"ל (16.12.1969). בת לאחת מהמשפחות הוותיקות והידועות ביישוב, אחותו הגדולה של אסף. אילנית הייתה נכדתם של זוג ניצולי שואה. אביה, חיים פלד, היה בצעירותו משחקני קבוצת הכדורגל המקומית. אימה עבדה בתור מזכירת מועצת הפועלים המקומית במשך שנים.

בשנת 1978, והוא בן שלוש שנים, נפגע בתאונת דרכים אחיה של אילנית, אסף, ונותר נכה. אילנית עזרה להוריה בהתמדה ובמסירות רבה לטפל בו. סיפרה אימה: "היא ויתרה על הרבה הנאות במהלך חייה לטובת הטיפול המסור והאוהב באחיה."

אילנית למדה בבית הספר היסודי "השבעה" באזור ובתיכון "מיטרני" בחולון, במגמה לעיצוב המוצר. בצבא שירתה בחיל המודיעין. היא סיימה קורס כחניכה מצטיינת, הצטיינה בכל תקופת שירותה ובין היתר קיבלה את התואר "חיילת מצטיינת של החיל", במסגרת אירועי יום העצמאות תשמ"ט (1989).

לאחר שירותה הצבאי, אילנית נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. סיפר ראש ועדת תואר שני בפקולטה למשפטים, ד"ר רון חריס: "היא התקבלה לפקולטה בשלב בו הייתה זו אחת מהפקולטות המבוקשות ביותר באוניברסיטה, והמבוקשת מבין הפקולטות למשפטים. רק תלמידים מעטים הצליחו להתקבל באותה תקופה לפקולטה... עצם קבלתה של אילנית ללימודים מעידה על כישוריה הגבוהים ועל תעוזתה... אין ספק כי אילנית, בדרכה הצנועה והמצטיינת, סללה את הדרך לאחרים."

סיפרה חברתה של אילנית ללימודים, מיכל: "היא הייתה פשוט מקסימה. אין מילה אחרת. כל כך חכמה, כל כך רגישה לסביבה וכל כך חברותית. היא כונתה בפי כולם 'זינה הנסיכה הלוחמת' – כל אחד מצא פינה בליבה, שהיה כה רחב." אילנית סיימה את לימודי התואר הראשון בהצלחה רבה. "הראתה יכולת והבנה בולטים בהבנת החומר, והראתה כושר כתיבה ומחקר טובים מאוד", כתב אחד ממוריה, פרופ' יובל לוי.

בתום הלימודים התמחתה אילנית בפרקליטות מחוז מרכז, במחלקה הפלילית, ובחודש מאי 1997 הוסמכה כעורכת דין. היא החלה לעבוד במשרד עו"ד משה קפלנסקי, המתמחה בדיני נזיקין וביטוח. אחר כך עבדה במשרד עו"ד גדעון אליאב – במשפט אזרחי ומסחרי. בכל מקום בו עבדה התאקלמה היטב ורכשה ידידים רבים. כשעזבה, קיבלה ממעסיקיה המלצות חמות, מלאות הערכה מקצועית ואישית כאחד. כתב עליה מאמנה בהתמחות, עו"ד (כתוארו אז, לימים שופט) אלי ספיר: "היא התבלטה בכושר ביטוי בכתב ובעל פה, בתבונה רבה, בהגיון ובניתוח וחשיבה משפטית מקורית."

מחודש פברואר 2000 עבדה אילנית בחברת הביטוח "מנורה", בתור ראש צוות חיתום במחלקת סיכונים מיוחדים, בתחום ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בחברה. בשנת 2001 הוכתרה אילנית כעובדת המצטיינת של חברת "מנורה" לשנה זו.

במקביל לעבודותיה, החלה אילנית בשנת 1999 בלימודי התואר השני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. זמן קצר לפני מותה סיימה את הלימודים בהצטיינות, אחרי שלאורך כל תקופת לימודיה המשיכה לעבוד במשרה מלאה.

שבועיים לפני מותה, בדצמבר 2002, כתבו לאילנית חבריה לעבודה ברכה ליום הולדתה: "... הגדרות וחוקים הם חלק ממך, ממש כמו השמירה על עצמיותך, תמיד מקשיבה ודיסקרטית לגמרי, גם כשצריך למהר, כי הרי - העבודה פה אף פעם לא נגמרת, לא משנה עד מתי את נשארת. אבל זה לא העיקר בברכה, רצינו לאחל לך הרבה אושר ושמחה... והכי חשוב שתהיי מאושרת, כי לא נחליף אותך באחרת."

ביום ראשון בערב, ג' בשבט תשס"ג (05.01.2003), סמוך לשעה 18:30, שני מחבלים-מתאבדים פוצצו מטעני חבלה כבדים שנשאו על גופם, בהפרש של שניות זה מזה, באזור מדרחוב נווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. 23 בני אדם נרצחו בפיגוע הכפול ובהם אילנית, ששבה מעבודתה והמתינה בתחנה המרכזית הישנה לאוטובוס לביתה באזור.

אילנית הייתה בת 33 במותה. הותירה הורים ואח. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון.

ביכו חבריה לעבודה: "רק אתמול היית אתנו, הצחקת אותנו, הקשבת לכולנו. כל אחד מצא אצלך אוזן קשבת, ופינה חמה בלב שלך, שהיה כל-כך כל-כך גדול. הבדיחות שלך, שהיו מיוחדות רק לך, והפתקים הקטנים עם הכתב העגול והירידה לפרטי פרטים... עכשיו אנחנו פה בלעדייך, ומי ינחם אותנו? ומי יקשיב לנו? בוכים ומנחמים וצוחקים כשנזכרים בכל רגע ורגע איתך, שעכשיו יישמר אצלנו בלב כמו קרן שמש ביום גשום."

כתבה דיקלה, ידידת המשפחה: "... אילנית, את אישה – מלאך. הארת עלינו בהילתך תמיד. כאישה מלאך היית לכולנו עוגן ומשענת... האור שקרן ממך, טוב ליבך, חוש ההומור, חוכמה – כל כך הרבה חוכמה, כוחך ואהבתך – כל אלו מצביעים לנו על כך... שמרת על המשפחה, חברים, אימא, אבא וציפור נפשך – אסי, שיהיה להם רק טוב. לכולם דאגת, רק לא לעצמך. נזכור אותך תמיד, אילנית, ונתגעגע..."

אילנית סיימה את לימודיה לתואר שני, אך לא זכתה לקבל את התעודה. זו הוענקה להוריה בטקס מרגש, שנערך במעמד קבלת התארים לשנת הלימודים תשס"ב/ג באוניברסיטת תל אביב.

אילנית הונצחה על קיר הזיכרון לנופלים באוניברסיטת תל אביב. כמו כן המשפחה הנציחה אותה בספרייה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה. מדי שנה, בטקס יום הזיכרון, תחולק על שמה מלגת הנצחה לסטודנט מצטיין של הפקולטה.

על קיר המחלקה בה עבדה אילנית בחברת הביטוח "מנורה" נקבע לוח זיכרון ולצידו תמונתה. בלוח מובאים קטעים ממכתב פרידה שאילנית כתבה לחברתה יום לפני הירצחה. חברת הביטוח גם תקים תוכנית חיסכון על שמה.

גן נופלים יוקם באזור, לזכרה של אילנית ולזכר שני קורבנות נוספים מהיישוב.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי