קורות חיים
אמתי, בן חיה ושלמה-חיים, נולד בקיבוץ סעד שבנגב, בא' באב תשכ"ח (26.07.1968). גדל בקיבוץ, ולו שתי אחיות ושני אחים: מתיה, יערה, שושי-חנה ואלישע. הוא למד בבית הספר "דעת" בקיבוץ סעד, ובתיכון הדתי של קיבוצי הדרום ביבנה.
אמתי שירת בצה"ל בתור לוחם ומפקד בחטיבת "גולני". עם שחרורו מהצבא עבר להתגורר בירושלים, שם החל ללמוד ב"מכון מאיר". בשנים האחרונות לחייו פנה ללימודי חינוך מיוחד בסמינר למורים "רות" בירושלים. לפרנסתו עבד כמדריך בבית ספר מיוחד לחינוך עיוורים, כמלווה טיולים של בתי ספר ועבודתו האחרונה - מאבטח של כלי רכב של חברת "בזק".
אמתי היה עדין נפש, נשמה טהורה, ביישן וטוב לב. הוא ידע לשמוח ולשמח, והחיוך שעל פניו לא פסק לרגע. המקצוע בו בחר, מחנך בחינוך המיוחד, התאים מאוד לאופיו, לרגישותו ולטוב ליבו.
שבעה חודשים טרם מותו נשא אמתי את ריקה-אן לאישה. השניים היו זוג מאוהב, כרוכים זה בזה, מאושרים ומלאי תוכניות וחלומות משותפים לעתיד.
ביום ראשון, כ"ו באב תשס"ב (04.08.2002), נרצח אמתי ע"י מחבל פלסטינאי בן 19 מהעיר חברון, אשר ארב למשאית "בזק" ברחוב סולטן סולימן בירושלים.
רחוב סולטן סולימן מהווה את הציר הראשי של העיר העתיקה בירושלים ומפריד בין החומות למרכז הסחר. המחבל ידע כי כלי הרכב המגיעים לכיכר מאיטים את נסיעתם בשל ההמון הרב הפוקד את המקום מדי יום. כאשר סיימו עובדי "בזק" את עבודתם באזור ועמדו לחזור - הסתער המחבל על המכונית, פרץ את תא המאבטח וירה בגבו של אמתי שלושה כדורים. אמתי מת במקום, לפני שהספיק לשלוף את נשקו. אחר-כך פרץ המחבל לתא הנהג, ופצע קשה את הנהג ועוד עובד "בזק".
אמתי היה בן 34 במותו. הותיר אישה, הורים, שני אחים ושתי אחיות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.