שני לדני ז''ל

קורות חיים

שני, בן אתי ועדי, נולד במושב עולש, הסמוך לכפר יונה, בכ"ב באב תשל"ה (30.07.1975). אחיהם של תומר וערן. גדל במושב עולש, למד בבית הספר היסודי במושב בית יצחק ובתיכון "רופין" בעמק חפר. שני אהב את מקצוע החשבון, ובבית הספר היסודי, לאחר שהיה מסיים את שיעורי הבית, היה ממציא לעצמו עשרות תרגילי חשבון, ופותר אותם.

שני ניחן בזריזות, בכושר אתלטי ובמרץ בלתי נלאה. בהיותו בן ארבע שנים החל לטפס על עצים, גגות, עמודים וכל פיסגה אחרת, שאותה מצא ראויה לטיפוס. מאוחר יותר, לאחר שקיבל את זוג האופניים הראשון שלו מהוריו, היה מבצע תרגילי אקרובטיקה ש"החסירו פעימות לב מליבות הצופים בו", מספרת המשפחה.

שנים אחדות מאוחר יותר, שני המיר את משחקי התעוזה הללו במשחק הכדורגל. בגיל 10 הוא הצטרף לקבוצת מכבי נתניה, בתפקיד שוער. "הפנתר השחור" כונה בקבוצתו, בשל זינוקיו המרשימים והקופצניות שלו. תפקיד השוער, בו החזיק שני חמש שנים, תאם את זריזותו ותעוזתו.

לצד יכולותיו הספורטיביות, שני ניחן גם בכושר ריכוז רב. הוא הירבה לבקר בספרייה וקרא ספרים רבים. את אהבתו למילה הכתובה אף ביטא בכתיבת שני סיפורים קטנים, שאותם כתב בגיל צעיר מאוד במחברת מיוחדת. בשנות העשרה לחייו שני החל לכתוב שירים, בהם ניכרו רגישות רבה למצוקות המאפיינות את בני גילו. הוא רצה להיות מדריך לנוער שנפלט ממסגרות פורמליות, אך את חלומו זה לא זכה להגשים.

בתקופת שירותו בצה"ל, שני כתב סיפור שנקרא "תחנה אחת קודם" – סיפור עלילתי ארוך, המספר את קורותיה של נערה צעירה שהתדרדרה לסמים. שני ניסה להוציא את הסיפור לאור, כדי שישמש מקור של תקווה עבור בני נוער במצוקה. גם את החלום הזה לא זכה להגשים.

שני גם ידע ליהנות מהחיים ומהחברה שסביבו. העברית בפיו הייתה עשירה ומלאת הומור, והוא הירבה לספר בדיחות. אופייני היה לראות אותו בתוך חבורה, המתגלגלת מצחוק מבדיחותיו.

לאחר הצבא שני נרשם ללימודים אקדמאיים ב"מכללת אריאל". בנוסף, הוא למד ב"מכללת בית ברל", שליד כפר סבא. למחייתו עבד אז במספר עבודות: תחילה בחברה להפצת ספרים בשם "אתיקה", אחר – בחברת "אלבר", חברה לבדיקת תקינות רכב, ובאחרונה – בחברת "ימית", חברה לייצור מסננים ודודי דישון לחקלאות. לחברה זו היה מפעל באזור התעשייה "ניצני שלום", ליד טול כרם, ושם עבדו בצוותא פלסטינאים וישראלים.

ביום חמישי בבוקר, כ"ג באב תשס"ב (01.08.2002), שני הגיע למחסנים של חברת "ימית", הממוקמים בשער אפרים, כדי לקחת ציוד למפעל. הוא העמיס ציוד על הטנדר שנהג, והחל בנסיעה למפעל. משבושש להגיע יצא מנהל העבודה לחפשו ומצא את גופתו של שני במחסן סמוך למפעל. התברר כי מחבלים תפסו את שני, כפתו את ידיו וירו בו למוות מטווח אפס.

שני נרצח יום לאחר יום הולדתו ה- 27. הותיר הורים ושני אחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב עולש.