קרלוס ירושלמי ז''ל

קורות חיים

קרלוס נולד ביום י"ט בסיוון תש"י (04.06.1950) בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. בן לדניאל שהיה בשנות העשרים שלו, ולפליסה שבדיוק מלאו לה 18 שנה.

קרלוס למד בבית הספר היוקרתי "קולחיו נסיונל" בבואנוס איירס, ואף החל בלימודי ארכיטקטורה, אך עזב כדי ללמוד ולעסוק בתחום שאהב, משחק וקולנוע.

בפקולטה הכיר קרלוס את פאולה, והשניים נישאו. ביום 03.03.1977 הם עלו לישראל עם הבת מאיה בת השבעה חודשים. לאחר לימודים באולפן במשמר העמק החליטו להתיישב בקיבוץ מצר, שם נולד הבן בועז.

יום אחד הגיע לבית המשפחה בקיבוץ דוד בר-מיצרא, שהקים מעבדה להוראת ערבית בגבעת חביבה, ואמר לקרלוס: "בוא תיקח את המעבדה שלי ותתחיל לעבוד בה בווידאו". לקרלוס, איש של הווה ועתיד, ההצעה מאוד התאימה. הוא התמסר לחלוטין להקמת מרכז הוידאו של הקיבוץ הארצי, שהפך להיות תחנת התקשורת הקהילתית הראשונה בארץ, ונוצר שם גרעין של אנשי מקצוע במדיה החדשה.

המקצוענות, שהנחתה את כל פועלו של קרלוס, הביאה אותו להשתלמות בארצות הברית בלימודי טלוויזיה קהילתית. הוא התפתח כבמאי קולנוע עצמאי, והשתלב בהפקות הערוץ החדש שקם בארץ, ערוץ 2. קרלוס התרכז בעבודתו כבמאי, ותמיד היה מאושר לציין שהוא שייך לבני המזל שפרנסתם היא גם תחביבם.

קרלוס היה איש אמיץ. הוא העמיד את עצמו במבחן מתמיד, ובכל מצב ניסה לבדוק קצוות. בשקט ולבד היה יוצא להרפתקה מקצועית, כשהוא שולט בחדר הבקרה שלה. הרפתקנותו גם באה לביטוי באתגרים שבחר לעסוק בהם, צלילה וטיס. על לימודי הטיסה אמר, שזו המתנה הכי יפה שקיבל אי פעם. עם זאת קרלוס ידע ליהנות גם משקט ושלווה. רעייתו זוכרת איך בגיל 23, בטיול באנדים, הוא חזר לאחר ישיבת לוטוס ממושכת על גבעה ירוקה ואמר לה בפנים קורנות: "עכשיו אני יודע מה זה שקט".

לאחר שהמשפחה עזבה את קיבוץ מצר והתיישבה בכרכור החל קרלוס ללמד תקשורת וצילום. רבים מתלמידיו התפתחו והיו לעמיתים למקצוע, וקרלוס התמוגג מנחת לראות את שמותיהם ברשימת הקרדיטים בטלוויזיה.

ביום ראשון בצהריים, י"ח בניסן, חול המועד פסח תשס"ב (31.03.2002), סמוך לשעה 14:30, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו במרכז מסעדת "מצה" בשכונת נווה שאנן בחיפה, בתחנת הדלק הסמוכה לקניון. רבים נפצעו ו- 14 אנשים נרצחו במקום, בהם קרלוס וגמן, ידידו של קרלוס ירושלמי שסעד עמו.

קרלוס ירושלמי נפצע קשה בפיגוע. הוא הועבר לבית חולים אך נפטר לאחר יומיים, בכ' בניסן תשס"ב (02.04.2002).

בן 51 במותו. קרלוס הותיר אישה, בן ובת, אח ושתי אמהות - פליסה אימו הביולוגית, וסליה חמותו, שמאז עלייתה לישראל ב- 1992 הוא היה לה כבן. הוא הובא למנוחות בבית העלמין של כרכור, סמוך לכפר פינס.

אבריו של קרלוס נתרמו להשתלה ע"י משפחתו ובהתאם לרצונו (היה לו כרטיס "אדי"), וחייו מונצחים בגופם של ארבעה אנשים.