קורות חיים
גל, בן רחל ושמעון, נולד בחיפה בט"ו באלול תשמ"ז (09.09.1987), אחיהם הצעיר של רן ודנה. החל את לימודיו בבית הספר "אחדות" שבקריית מוצקין.
בשנים 1995 עד 1998 גר גל עם משפחתו בלונדון, שם שהה אביו בשליחות מטעם חברת "צים" בה עבד, ולמד בבית הספר "מתילדה מרקס", בכיתות ג'-ה'. בתום השליחות חזרה המשפחה לארץ, וגל למד בכיתה ו' בבית הספר "אינשטיין" והמשיך לחטיבת ביניים ותיכון בבית הספר הריאלי העברי.
גל היה ילד כשרוני במיוחד בתחומי האמנות. הוא צייר מגיל צעיר, ועסק ביצירה במשך שעות רבות מדי יום. בעיקר אהב לעסוק בחומרים כגון חימר, ואהב לפסל. כשגדל בלונדון, למד ציור אצל צייר מקצועי. בנוסף אהב גל ליצור פסיפס מאבנים צבועות, ואף עסק בבישול – הוא אהב את אלמנט היצירה שיש בתחום זה.
גל ידע "ליצור דברים מכלום", העידה אחותו. למשל, את עבודת הסיום (כיתה ט') במגמת האמנות בה למד הכין מפחיות של בירה שחורה. הוא הצליח ליישר את הפחיות ויצר מהן נעל יפה, שאותה העמיד על כן מעץ.
גל היה "נשמה טובה". תמיד פנה אל הטוב שבחיים, תמיד הציע את הטוב ביותר שבעצמו. במסגרת מחויבות אישית הוא התנדב לעזור לילדים נפגעי שיתוק מוחין בבית ספר "אופקים" בחיפה. הוא היה משחק עם הילדים, ועוזר להם בתהליך שיקומם.
בצהרי יום ראשון, י"ח בניסן, חול המועד פסח תשס"ב (31.03.2002), ישבו גל, אחיו ואביו במסעדת "מצה" שבשכונת נווה שאנן בחיפה. הייתה זו מסעדה חביבה על בני המשפחה והם הירבו לבוא ולסעוד שם. רחל, האם, אמורה הייתה להצטרף אליהם, אך ברגע האחרון התחרטה.
בשעה 14:40 דיברו שמעון ורחל בטלפון. שמעון שאל את רעייתו אם תרצה שיביאו לה משהו מהמסעדה. היא טענה שאין צורך. דקות ספורות לאחר שיחתם זו פרץ לתוך המסעדה מחבל פלסטינאי ופוצץ את עצמו. הפיצוץ גרם לשריפה גדולה ולהרס רב, בין היתר – לקריסת הגג על סועדי המקום. עשרות מיושבי המקום נפגעו בפיגוע, 15 נרצחו ובהם גל, אחיו רן ואביו שמעון.
גל היה בן 14 במותו. הותיר אם ואחות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בשדה יהושע, חיפה, לצד אביו ואחיו.