קורות חיים
יצחק, בן יוכבד ואברהם, נולד בעיירה פשמישל בפולין בט"ו באב תר"ף (30.07.1920), בן להורים יראי שמים ובעלי חסד. החינוך שקיבל יצחק בבית הוריו שילב לימודי קודש בישיבה עם לימודים כללים, בעזרתו של מורה פרטי.
בשנת 1933 גורשה המשפחה – ההורים, יצחק ושלושת אחיו - ע"י הגרמנים לרוסיה. ברוסיה הועברה המשפחה, במסע שארך חודשיים, לסיביר הקפואה, ושם הוחזקו עד שנת 1944, בתנאי סבל וקושי בל יתוארו. אחר, הועברו לקזחסטן, שם שהו במשך שנה נוספת. מקזחסטן הועברה המשפחה לצ'כוסלובקיה, וזמן קצר לאחר מכן – באמצעות שליחים מארץ ישראל – למחנה פליטים באוסטריה. במחנה הפליטים שהו עד 1947, ואז חצו את הגבול, באופן בלתי חוקי ותוך סיכון גדול של חייהם, לאיטליה.
בשנת 1949 עלה יצחק עם אחיו, אליהו, לישראל, ראשונים מבני המשפחה. מייד עם הגיעו ארצה הוא גויס לשורות צה"ל.
בשנת 1950 יצחק נשא לאישה את לאה. השניים קבעו את ביתם בקריית מוצקין. בשנים הבאות נולדו ילדיהם רחל ומשה, שזכו לחינוך דתי לאומי הכולל לימודים במוסדות דתיים מובילים. יצחק עסק למשך תקופה קצרה בענף הבניין, והחל משנת 1951 עבד כפקיד ברשות הנמלים בחיפה.
בשנת 1984 נפטרה לאה, רעייתו של יצחק ואם ילדיו, והוא עבר להתגורר בגפו בירושלים. בשעה זו היה כבר פנסיונר, והחל לפתח את הצד הרוחני שבו. הוא למד תורה בשקדנות ובדבקות, היה משתתף קבוע בשיעורי תורה ובהרצאות תורניות. בנוסף, מתחילת שנות התשעים היה מתנדב באגודת "יד שרה", אף זאת מתוך מסירות בלתי נלאית ולמרות קשיים פיזיים שהיו לו.
בביתה של בתו רחל גביש, ביישוב אלון מורה שבשומרון, השלים יצחק את נתיב אהבת ארץ ישראל שלו. אחרי היכרות חמה עם בני המקום הוא פיתח אהבה רבה להתיישבות בכלל. אהבתו לבתו וליישוב עשו, שאף בשעות בהן התריעו בדבר סכנה בנסיעה בדרכי יהודה ושומרון – היה יצחק ממשיך ובא לבקר.
במוצאי חג ראשון של פסח, יום חמישי ט"ז בניסן תשס"ב (28.03.2002), בעת שיצחק שהה בביתה של בתו באלון מורה, פרץ מחבל פלסטינאי לבית המשפחה והתקיף את בני הבית ביריות. הוא רצח בדם קר את יצחק, את בתו רחל, את חתנו דוד גביש ואת נכדו הראשון, אברהם, קצין צה"ל.
המחבל המשיך וירה מהחלון לעבר בתים אחרים. בשעה זו החל מתפתח קרב יריות בינו לבין שכנים וכוחות ביטחון שנזעקו למקום. בינתיים, בני משפחה נוספים שהיו בבית, בחדרים אחרים, טיפסו על סולם והחלו נמלטים על נפשם דרך עליית הגג. כעבור זמן מה הצליחו היורים מבחוץ לחסל את המחבל.
יצחק היה בן 81 בהירצחו. הותיר בן, נכדים ושני אחים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביישוב אלון מורה, לצד בתו, חתנו ונכדו.
רס"ן אברהם גביש מונצח בספר "יזכור" לחללי צה"ל. חבריו ליחידה הקימו אתר זיכרון באינטרנט, www.gal-ed.co.il/gavish, ובו מתואר האירוע ומונצחים בני המשפחה.