מורן עמית ז''ל

קורות חיים

מורן, בת רותי וגדי, נולדה בצפת בט"ז בסיוון תשל"ו (14.06.1976). אחות צעירה ליותם, אחריה נולדו עוד שני ילדים - נדב ומלי. גדלה בקיבוץ כפר הנשיא, למדה בבית הספר "מבוא הגליל" באיילת השחר ובתיכון "עמק החולה" בכפר בלום.

מילדותה הייתה מורן יפה ומוצלחת, חכמה, כשרונית ומלאת חיים. סיפר ידיד המשפחה: "קראתי לה 'תחנת כוח'. היא הייתה אחת שכל הזמן סייעה לכולם, תמיד עליזה, תמיד מחייכת".

בשנים 1994 - 1996 מורן שירתה בצה"ל. היא שימשה סמלת מבצעים בעוצבת החרמון, ולאחר מכן – מנהלת לשכה בעוצבת חירם.

חודש לפני שחרורה מורן נפצעה קשה בתאונת דרכים בסמוך לשער הבסיס. בעקבות התאונה עברה שנה שלמה של שיקום, שנה בה החלימה ולמדה מחדש ללכת. לאחר השיקום עברה למרכז הארץ, ועבדה בתור עוזרת למנכ"ל ואחראית על הפעילות עם ארצות הברית בחברת "ויקיסופט" בבני ברק. בשנת 2000 עבדה בחברות למערכות ממוחשבות בפתח תקווה וביבנה.

כעבור כשנה החלה מורן ללמוד באוניברסיטת חיפה, הייתה סטודנטית למשפטים וללימודי נשים. בזמן הלימודים עבדה כמתלמדת במשרד עו"ד פפה בחיפה, וכן עבדה כמנהלת פורום היכרויות באתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות".

בצהרי יום שישי כ"ו בשבט תשס"ב (08.02.2002) יצאו מורן וידיד לטיול בטיילת שבשכונת ארמון הנציב בירושלים. הידיד, עו"ד מירושלים, הציע למורן לשקול המשך לימודים בירושלים במקום בחיפה. השניים טיילו לתומם במפלס העליון של הטיילת, כשלפתע התנפלו עליהם ארבעה נערים פלסטינאים בני 15, רעולי פנים וחמושים בסכינים.

מורן וידידה החלו במנוסה, בתחילה יחד, שלובי ידיים. הם כשלו ונפלו ואז שבו ונסו על נפשם כשהם פונים לכיוונים מנוגדים. הידיד הצליח להימלט ולעצור ניידת משטרה שהייתה במקום, ואילו מורן המשיכה במנוסתה, מידרדרת מטה לעבר הוואדי. לבסוף כשלה ונלכדה בין שיחים. הארבעה השיגו אותה, התנפלו עליה ודקרו אותה בסכין בכל חלקי גופה.

השוטרים שהגיעו רדפו אחר הדוקרים ותפסו את חלקם, ורק אחרי כשעה מתחילת התקרית הועברה מורן הפצועה לבית החולים. בשעות הערב, אור לכ"ז בשבט תשס"ב, היא נפטרה מפצעיה.

מורן הייתה בת 25 בהירצחה, הותירה הורים, אחות ושני אחים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ כפר הנשיא.

בימים שאחרי הרצח נשלחו הודעות מרגשות רבות לפורום האינטרנט אותו ניהלה מורן, רבים מידידיה נפרדו ממנה בדרך זו.