קורות חיים
סמיון, בן רוחליה ואיסק, נולד בעיר קוטלס ברוסיה בכ"ה באב תרצ"ז (02.08.1937). הוא גדל בצל תקופת סטאלין, ובגיל צעיר נאלץ לעבור עם אימו ושלושת אחיו לאזור ארכנגלסק המרוחק כדי להיות בקרבת אביו - האב, שהיה חייט, הוכרז על-ידי המשטר כ"אויב העם" ונשלח לכלא המרוחק, על לא עוול בכפו.
בתחילת מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לעיר ניקופל באוקראינה. האב גויס, נשלח לחזית ונהרג, ואז עברה המשפחה לחיות באורל.
למרות התנאים הקשים, סמיון גדל כילד מיוחד ומוצלח. מגיל צעיר שיחק והצטיין בשח-מט, ועסק הרבה בספורט. הוא סיים בהצלחה בית ספר תיכון בעיר קורקין, ואחר-כך הוכשר כמהנדס חשמל בעיר סברדלובסק. מתום לימודיו עבד במקצועו במכרות הפחם בעירו, התקדם בעבודה והיה לסגן מנהל המכרה.
סמיון נישא לוירה, בשנת 1959 נולדה הבת לודה ובשנת 1967 נולדה הבת טניה.
בשנת 1999, אחרי שיצא לפנסיה מעבודתו, הגשים סמיון חלום ישן ועלה עם רעייתו לישראל. הם התיישבו בחיפה.
ביום ראשון י"ז בכסלו תשס"ב (02.12.2001) בצהריים התפוצץ מחבל-מתאבד בתוך אוטובוס בקו 16 בשכונת חליסה בחיפה. 15 אנשים נרצחו במקום, בהם סמיון. באותו בוקר הוא קנה מצרכים בעיר, חזר הביתה והחליט לנסוע לשחק שח-מט בפארק. הוא נרצח בהיותו בתחנת האוטובוס.
אלמנתו של סמיון מספרת כי אמר לה שהוא יוצא לפארק וישוב לארוחת צהריים. הוא יצא מהבית במצב רוח טוב, וכעבור דקות ספורות היא שמעה את הפיצוץ. בלילה, אחרי בירורי שווא בבתי חולים, נמסר לה דבר מותו בהיותה במכון הפתולוגי בתל אביב.
בן 64 היה סמיון במותו, הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. הניח אישה, שתי בנות, שני נכדים ואחים ברוסיה.
נכדו של סמיון, קוליה, ירש את כשרונו למשחק השח-מט, ובגיל 13 הוא כבר היה בעל דרגה גבוהה בין שחקני רוסיה.