קורות חיים
אינה, בת יוסף, נולדה בברית המועצות בי' בתשרי תש"ב (01.10.1941). גדלה במוסקבה.
משבגרה למדה את מקצוע ההוראה, ומשנת 1963 עד עלייתה לישראל עבדה כמורה לגרמנית בבית ספר תיכון במוסקבה. אינה נישאה, אך התאלמנה בגיל צעיר וגידלה לבד את בנה מיכאל.
בחודש אפריל 1991 עלתה אינה ארצה עם בנה, הם התיישבו בחיפה.
אינה נודעה בשל נחישותה להמשיך לדבוק בחיים, והייתה אם למופת. היא מעולם לא התלוננה על מצוקותיה, הייתה מלאת מרץ ושמחת חיים, נכונה תמיד להעמיד את טובת הזולת על פני טובתה היא. בכל מקום הייתה סוחפת אחריה אחרים, ומפזרת שמחה ואופטימיות סביבה.
באמצע שנת 2000 נשא בנה של אינה אישה, ומאורע זה היה למאושר ביותר שידעה. בחודשיים האחרונים לחייה הפכה לפנסיונרית, וציפתה בכיליון עיניים לנכדה הראשון.
ביום ראשון י"ז בכסלו תשס"ב (02.12.2001), מעט אחרי 12 בצהריים, עלה מחבל-מתאבד פלסטינאי על אוטובוס "אגד" מספר 16 בחיפה, הקו משכונת נווה שאנן לשכונת הדר. הוא שילם לנהג, וכשהנהג עמד להשיב לו עודף הפעיל המחבל את חגורת הנפץ אשר נשא על עצמו. בפיגוע נפצעו כ– 40 איש, כמה מהם באורח קשה, ו- 15 בני אדם נרצחו, בהם גם אינה.
אינה הייתה בת 60 במותה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין שדה יהושע בחיפה.
אינה הותירה בן, ונכד שנולד עשרה ימים לאחר מותה. בנה של אינה וכלתה בחרו לקרוא לבנם הרך בשם הקרוב לשמה של אינה - איתי.