קורות חיים
שמואל, בן דורין ואהרן, נולד בסנדרלנד שבאנגליה בב' בניסן תשי"ט (10.04.1959). כשהיה בן 11 עלה לארץ עם הוריו ושני אחיו, למד בבית ספר יסודי "נווה עציון" ובתיכון "הימלפרב" בירושלים.
כבר בגיל 16 החליט שמואל שיהיה רופא, ובגיל 17 החל בלימודיו תוך שילוב שירות צבאי במסגרת העתודה האקדמאית. הוא הצטיין בלימודיו בבית הספר לרפואה שליד בית חולים הדסה בעין כרם, זכה פעמיים במילגת הצטיינות בלימודים וכן נשלח לשלושה חודשי השתלמות לסטודנטים מצטיינים בארצות הברית.
בסיימו את הלימודים היה לרופא הצעיר ביותר בארץ. בשל מראהו הצעיר והתנהגותו הצנועה היה קשה לחולים לקבלו כרופא ממבט ראשון, עד שהחל לטפל בהם ואז הבינו במה זכו.
ד"ר שמואל גיליס שירת בצה"ל שלוש שנים כרופא ביחידות קרביות, בחטיבת הנח"ל וביחידת שלדג.
בשנת 1987, בשנה האחרונה לשירותו הסדיר, נשא שמואל לאישה את רותי והם בנו את ביתם בבית יתיר שבהר חברון. בסיום השירות הוא פנה להתמחות במחלקה פנימית בהדסה עין כרם, והמשפחה עברה לירושלים כדי להיות קרובים למקום העבודה. שם נולדו שלושת הילדים הראשונים – רעות, עמיחי ונטע.
בשנת 1990 עברה המשפחה ליישוב כרמי צור הסמוך לירושלים, כך נשאר שמואל זמין למחלקה אך גם ניתן לילדים לגדול באוירה מיוחדת ובריאה ובמסגרת חברית. שמואל אהב מאוד את היישוב וחבריו, והיה פעיל במזכירות המקום.
בתום התמחותו ברפואה פנימית המשיך שמואל כרופא בכיר להתמחות בהמטולוגיה. בתקופה זו נולד הבן נעם, וכשהיה הבן הצעיר בן שנתיים יצאה המשפחה לבוסטון שבארצות הברית. במשך שנתיים עסק שמואל בהשתלמות ובמחקר, והמשפחה נהנתה משנים רגועות ומיוחדות אחרי כל שנות העבודה הקשה בצבא ובהתמחויות השונות.
כששבו מבוסטון לכרמי צור הרחיבו את ביתם, אז נולד הבן שי.
בנוסף לעבודתו כרופא במחלקה, עסק ד"ר גיליס בייעוץ למחלקות שונות, בהוראה לסטודנטים, לרוקחים, לאחיות ולתלמידי ביוטכנולוגיה. הוא היה חבר בוועדת קבלת סטודנטים ובוועדת בחינות למתמחים. כן עסק במחקר, וכתב מאמרים רבים. באחת השנים קיבל תעודת שבח על כי מאמריו הם המצוטטים ביותר בתחום המחקר.
כל אלו, מחמאות שקיבל מחולים ומאנשי צוות והצלחות רבות נוספות, לא הוציאו את שמואל מפשטותו ומענוותנותו. מעולם לא התפאר בהצלחותיו ובמחמאות שקיבל. מבחינתו כל מה שעשה היה מתוך חובתו לחולה ונאמנותו למקצוע.
שמואל שילב עבודה מאומצת כרופא ומרצה עם גידול חמישה ילדים באהבה ובסבלנות. הקפיד על לימוד משותף, טיולים רבים והקניית ערכים בצורה הפשוטה והאמיתית של אהבת התורה, אהבת האדם ואהבת המולדת. כל זאת הקנה לילדיו על-ידי דוגמה אישית ומצויינות.
בנוסף לאהבת הטיול אהב שמואל לקרוא – הן ספרות מקצועית עדכנית, והן ספרות היסטורית. התעניין בטבע, היסטוריה וארכיאולוגיה, ולמד תורה לשמה. במיוחד למד מקרא עם פרשנים שונים וכן גמרא. בקיאותו בתנ"ך הייתה גדולה, הוא ידע פרקים רבים בעל-פה והיה בקי בפרטי הפרטים.
ביום חמישי בלילה, ט' בשבט תשס"א (01.02.2001), בדרכו הביתה מבית החולים אחרי ערב של כוננות במחלקה, נרצח שמואל ביריות מחבלים מרכב עוקף.
ד"ר שמואל גיליס היה בן 41 במותו, הניח אישה וחמישה ילדים, הורים ואחים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר עציון, בלוויה שיצאה מבית החולים הדסה ובה, לצד בני המשפחה, המוני אנשים כואבים, חברים לצוות, חברים ליישוב ולדרך וחולים שזכו להכירו.
ביישוב כרמי צור הוקמה שכונה לזכר שמואל ושמה – צור שלם. במשך שנה נערך ביישוב לימוד משפחתי של נביאים ראשונים, לעילוי נשמתו.
בצומת גוש עציון הוקמה לזכר שמואל ולזכר צחי ששון, שנרצח שבוע אחריו, פינה חמה לחיילים, ובה מוגשים שתייה חמה, עוגות, חיוך ואהבה כל היום.