רוני ז'וז'ו צלח ז''ל

קורות חיים

רוני, בן נאוה ונעים צלח, נולד בישראל בי"ט באלול תש"ל (20.09.1970). אחיהם של משה ומוטי. הוא למד בבית הספר הממלכתי "גאולים" ברמת גן וב"תיכון חדש" בתל אביב. מצעירותו היה רוני חובב רכיבה על אופניים, והירבה לצאת עם חבריו למסעות ארוכים לאורכה של ישראל ולרוחבה.

את שירותו הצבאי עשה רוני ביחידת "גולני" ולאחר מכן עבר לחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו מספר תעודות הצטיינות, וביום העצמאות תשנ"א נבחר כחייל מצטיין וקיבל תעודת הצטיינות בבית נשיא המדינה.

לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1991, הגיע רוני לגוש קטיף והתיישב ביישוב כפר ים. הוא החל לעבוד במושב עצמונה שבגוש קטיף בחקלאות, בענף תפוחי האדמה. בתקופה מסוימת עבד ביישוב כפר דרום באתר בנייה. כן עבד כנהג בחברת הסעות מקומית בשם "הסעות שלי". בתקופה אחרת החזיק ברכב ששימש כקיוסק נייד ("גזלן"), ובאותה עת נודע בכינוי החיבה "רוני גזלן זולי". אך את יעודו האמיתי ראה בחקלאות, ולבסוף הצליח להקים בשטח ביתו משק קטן לגידול עגבניות "שרי". במקביל, הועסק כמנהל מכירות ארצי של משתלת "השתיל".

לאחר מספר שנים בכפר ים עלה רוני לגבעה נטושה בשטח היישוב, ויחד עם חבריו הטובים הקים שם במשך לילה אחד בית עץ אשר שימש מאז כביתו, וכמקום מפגש לחבריו הרבים מצעירי גוש קטיף.

רוני נשא לאישה את אושרית, ולזוג נולד בן ראשון - גל.

בכל מקום רוני נודע בשל מזגו הטוב תמיד – חיוך של שלווה עמוקה ואמון באדם היה נסוך על פניו בכל שעות היום, חיוך "מדבק". רוני היה אדם אהוב ומחוזר – הבריות תמיד חיפשו את קרבתו. הוא היה אדם שקט, מסביר פנים לכול, יהודים וערבים כאחד.

בדיונים פוליטיים תמיד שתק ועל שתיקתו נאמר שהייתה רועמת, שדי היה במבטו הבוטח כדי לפייס, כדי להשכין שלום.

רוני תמיד הושיט יד לעזרת זולתו ברוחב לב, ונודע כמי שלא ידע לומר "לא". הוא היה טיפוס רב תושייה שאהב לשמח את אהוביו. רק לאחר מותו נתגלה למשפחתו כי נהג לסייע רבות, בסתר, לישיבות ולנזקקים.

אחד מתחביביו הרבים של רוני היה הים והוא הרבה לבלות בו, קנה סירת "קיאק" ונהג לשוט במשך שעות ארוכות ולהגות.

ביום ראשון בערב, כ' בטבת תשס"א (14.01.2001), הותקף רוני על-ידי שלושה מחבלים פלסטינאים בחממות משקו הפרטי. מתחקיר עלה כי המחבלים ביקשו לחטוף אותו לעזה ומשם – כנראה – ביקשו לנהל משא ומתן על שחרורו. רוני נאבק בחוטפיו דקות ארוכות, עד שלאחר נסיעה קצרה של כ–200 מטרים הבינו המחבלים שלא יצליחו לחטוף אותו, ובמהלך מאבק בחלקת בצל סמוכה הם רצחו אותו ביריות.

בן 30 במותו. רוני הובא למנוחות בבית העלמין בגוש קטיף. אחרי ההתנתקות ב-2005 הועבר קברו לבית העלמין בשיכון המזרח בראשון לציון.

רוני הותיר הורים ושני אחים, אישה הרה ובן. כשבעה חודשים אחרי מותו נולדה בתו, הקרויה על שמו - לירון.

רבים החברים והקרובים שביקשו להספיד את רוני, חברים מבית, מן השירות הצבאי ומהעבודה. מן הדברים שנכתבו עליו: "מנהיג לצעירים ולמבוגרים כאחד, לא יכולת להרע לאיש, מידותיך הטובות והמיוחדות הן נכס לכול, חרוטות לעד בלבנו – זה שצוחק, שדואג… שקט ומתבונן לעומקה של כל נשמה".

משפחתו של רוני הפיקה ספר לזכרו, ובראש חודש ניסן תשס"ב הוכנס לבית הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו.