קורות חיים
בן צבי. נולד בשנת 1884 בקראשניק, פולין (שהשתייכה באותם הימים לרוסיה הצארית).
עלה לארץ בשנת 1903 בהיותו בן 19. בתקופה הראשונה לשהותו בארץ התגורר תחת כיפת השמים. מאוחר יותר הקים לו סנדלרייה ובית-מלאכה לנעליים ברחוב הראשי של שכונת נווה-שלום, שבה התגורר. ישראל נשא לאישה את שרה, עולה מאנגליה, ולזוג נולדו שני בנים וארבע בנות. ישראל היה נדיב-לב ועזר רבות לחברים וידידים, שנקלעו למצוקה כספית. כן עסק בענייני ציבור, היה מעורה בחיים החברתיים של היישוב היהודי בשכונתו, והיה בין מקימי מרכז-בעלי-מלאכה. ישראל ראה ברכה בעמלו, מצבה הכלכלי של המשפחה השתפר, וישראל רכש מגרש מחברת אחוזת-בית, ותכנן לבנות עליו בית מגורים לו ולמשפחתו - אלא שלא זכה.
ביום ז' בסיוון תרפ"א (13.6.1921), בהיות ישראל ובנו רכונים על שולחנות העבודה ועסוקים במלאכתם, נכנסו שני פורעים ערבים לחנות. אחד מהם שלף סכין של רצענים ודקר את ישראל למוות. יעקב, בנו, החל לצעוק, ונדקר ומת גם הוא. לקול הצעקות ברחו שני הפורעים, ובמנוסתם דקרו יהודים נוספים.
ישראל הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. השאיר אישה, בן אחד וארבע בנות פעוטות, שהצעירה בהן בת שבועיים. האם, שנשארה בחוסר-כול, הצליחה לגדל בכוחות עצמה את ילדיה.
פרשת הרצח ונסיבותיה הופיעו בחוברת השעה הזו, שצורפה לשבועון הפועל הצעיר. כן מוזכר ישראל בספר האישים.