קורות חיים
בן מסעודה ויעקב. נולד בשנת תרנ"ח (1898) בחברון.
בצעירותו למד תורה מפי הרבנים נסים פרנקו ופרפאצי, וגם קנה ידיעות רחבות בקבלה. לאחר שנשא אישה נתקבל לעבודה כשמש באחד מבתי-הכנסת בעיר. ביום ישב בבית-הכנסת ושקד על לימוד התורה, ובערבים לימד תורה את קהל המתפללים. מכיוון שמשכורתו כשמש הספיקה אך בדוחק לפרנס את משפחתו, עבד מעת לעת בסיוד, נגרות ורפדות.
כשפרצו מאורעות הדמים בחברון, בשבת י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), פרצו פורעים ערבים אל ביתו. אליהו פנה אליהם בתחינה: "אתן לכם את כל אשר לי, רק את נפשותינו תמלטו". הפורעים הבטיחו לא לפגוע בנפש, אך אחרי שרוקנו את כל החפצים מהבית, התנפלו עליו, דקרוהו והרגוהו. השוטרים הערבים שהיו בסביבה לא רק שלא נקפו אצבע להצלתו, אלא אף עודדו את הפורעים. אחד מהם אמר: "אין דבר, יישחטו מעט יהודים".
אליהו-אלתר הובא למנוחות בקבר-אחים בבית-העלמין בחברון, בן 32 בהירצחו. הניח אישה, שלושה בנים, שלוש בנות ואם.
זכרו הונצח בספרים יזכור לקדושי תרפ"ט ומלחמה ושלום מארץ-ישראל.