איילת לנגר אלקובי ז''ל

קורות חיים

איילת, בת שמעון ושולה לנגר, נולדה בח' בכסלו תשכ"ח, (10.12.1967), בקיבוץ יראון, סמוך לגבול לבנון. גדלה והתחנכה בקיבוץ, למדה בבית הספר היסודי במקום והמשיכה לימודיה בתיכון מקיף "אנה פרנק" בקיבוץ סאסא.

איילת הייתה אחות נערצת על שני אחיה הצעירים, עפר וניר, והיוותה מודל לחיקוי עבורם. מאז ילדותה המוקדמת, הייתה קשורה מאוד לפינת החי והרבתה לבלות בה. היו בה אהבה וסקרנות לבעלי-חיים. היא חיבבה מאוד סוסים והיטיבה לרכב.

כאשר סיימה את לימודיה, יצאה לשנת שירות בקהילה בטרם גיוס. בשנה זו עבדה עם נוער וקשישים בשכונות מצוקה בירושלים וביבנה. הייתה זו תקופה של פריחה עבור איילת, שעסקה בדבר שאהבה יותר מכל - בני אדם. בסיום השנה התגייסה לצה"ל, שם שירתה כקצינת מודיעין במגמת מחקר בפיקוד צפון.

בסיום השירות הצבאי יצאה עם חברה יואב אלקובי, מי שעתיד לימים להיות בעלה, לארצות הברית כדי לעבוד ולחסוך כסף עבור טיול במזרח הרחוק. הם טיילו בהודו, תאילנד, סינגפור ונפאל. הצד האנושי של הטיול הרשים אותה מאוד. היא נמשכה אל המיסטיקה של המזרח, ובכל מקום יצרה קשרים חזקים עם האנשים שפגשה.

לאחר הטיול חזרה איילת לקיבוץ, עבדה עם ילדים צעירים בגן וכן ריכזה את שכבת הנעורים. בהמשך יצאה לתל אביב כדי לעבוד בתנועת הצופים והדריכה את גרעין "רעיון" ליראון ביחד עם יואב. בשנת 1993 יצאה ללימודים בתל אביב על מנת להתמחות בשיטה הטיפולית-רפואית אלכסנדר. חודשיים לפני מותה, נישאה ליואב אלקובי.

איילת הייתה חובבת טבע וטיולים ואוהבת אדם וחי. חברה אמיתית, בעלת כושר הקשבה, מוכשרת ומשקיעה, בעלת יוזמה וסקרנות. בת משפחה מסורה, בת בוגרת להוריה, אישה אוהבת לבעלה ואחות שאהבה והייתה קשורה לאחיה, עפר וניר, בצורה יוצאת דופן. באופיה הייתה איילת רודפת שלום בכל ליבה, וקיוותה שהשלום יביא עמו חיים בטוחים ושלוים.

ביום רביעי י"ד בחשוון תשנ"ה (19.10.1994), בשעה 8:45 בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען של 20 ק"ג חומר נפץ בתוך אוטובוס דן בקו 5 ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כמה עשרות מטרים מצפון לכיכר דיזנגוף. 22 אנשים נרצחו בפיגוע, בהם גם איילת.

בת 27 במותה. איילת הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יראון.