קורות חיים
אביש יעקב, בן ישראל ופלה אלקה, נולד בנתניה בג' בניסן תשכ"ה (04.04.1965). בנעוריו למד בבית הספר הממלכתי-דתי "ישורון" ובישיבה התיכונית "יד בנימין", והיה פעיל בתנועת הנוער בני-עקיבא.
בתום לימודיו התגייס לשריון, ולאחר השירות הסדיר למד בישיבת טלזסטון וב"מכון מאיר" בירושלים.
אביש יעקב אהב את ארץ ישראל ותר אותה לאורכה ולרוחבה על אופניו. הוא התעניין בתחומים רבים, אהב וכיבד כל אדם, היה צנוע וענו ולו חברים רבים.
לאחר שנישא לצופית עבר לגור בישוב הר ברכה שבשומרון, שם קיווה להגשים את חלומו ולהתיישב בארץ שאותה אהב. אביש יעקב שילב תורה עם עבודה. הוא למד תורה בכולל, עסק בסופרות סת"ם ולפרנסתו עבד כמסגר. היה בעל מוסר עבודה גבוה. בבוקר יום הירצחו קיבל ממעסיקו הלוואה לקניית בית מרווח למשפחה בהר ברכה.
מצב הטרור הערבי במדינה הדאיג את אביש יעקב, והוא נהג להשתתף בהפגנות. בהפגנה שנערכה ימים אחדים לפני הירצחו צעק: "אני לא רוצה להיות ההרוג הבא".
ביום שני כ"ב באדר תשנ"ג (15.03.1993), סמוך לשעה שמונה וחצי בבוקר, נרצח אביש יעקב בהיותו בדרכו הביתה מעבודתו בשילה כמתקין מסגרות אלומיניום. ערבי שנהג ברכב מסחרי סטה מהכביש ליד תחנת האוטובוס בצומת עלי ופגע בשני אנשים שהתקרבו לתחנה, אחר כך חזר לכביש ונמלט. שני הנפגעים, אביש יעקב ברכה ועופר כהן, נהרגו במקום.
אביש יעקב נרצח עשרה ימים בטרם מלאו לו 28 שנים. הותיר אחריו אישה ושני ילדים, אוריה ואוהד, הורים ושלושה אחים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בשיכון ותיקים בנתניה.
הרב יעקב שמעון, ראש ישיבת "מעין הצבי", כתב לזכרו של אביש יעקב:
"יעקב שילב בתוכו את שמו יעקב אך לא הזניח גם את השם "ישראל", בכך שהיה ישר עם הבריות וישר עם אל, וכבר שנינו: "נחמד למטה נחמד למעלה". שני שמות אלו היו נר לרגלי יעקב ברכה הי"ד אשר ידע לחיות כיעקב עם כל הסיבוכים של החיים ולשאת את שם ישראל, זאת ע"י תרומה לכלל בלימוד תורה - לשבת באוהלה של תורה מחד, ומאידך להתחבר לעם ולארץ, לא להישאר בד' אמות של הלכה בלבד.
עליו נאמר: "ואהבת את ה' אלוהיך - שיהיה שם שמים מתאהב על ידך" (יומא פ"ו,א). בסבלנותו, בחיוך שלו, ב"דרך ארץ" המופלאה שלו עם כל אדם, ובמיוחד בענוה האמיתית שלו, הוא שמש סמל למשפחתו ולידידיו".