קורות חיים
הלנה הייתה בתם הצעירה של רבקה וזאב, קדמו לה שני בנים. נולדה בבת ים בכ"ה באב תשל"ו (21.08.1976). סיימה את לימודיה בבית הספר היסודי "טבנקין" ובהמשך, עד יום רציחתה, למדה בבית הספר התיכון "ויצ"ו צרפת" בתל אביב.
הלנה, באנושיותה וביצירתיות שבה, נמשכה לתחומים האסתטיים, ולכן הלכה למגמת צילום אמנותי. התעניינה בקשר שבין אנשים ואמנות, וחשבה, בעתיד, ללמוד ולעסוק בתחומי הקולנוע והטלוויזיה. בחופשות הקיץ נשלחה ללימודי קיץ באנגליה, כחלק משאיפתה להכיר אנשים ותרבויות, ולהרחיב אופקים.
את הלנה אפיינו חריצות, עדינות נפש, אהבת האדם, חברתיות, והרצון לתרום ולעזור לזולת, כפי שעשתה לאורך שנים בהיותה חונכת באנגלית לילדים שהתקשו בלימודיהם. באהבת הספורט שלה היא עברה קורס מדריכות ספורט כחניכה מצטיינת, ובסיומו הוענקה לה במחנה הנוער "אביאל" מדליית הצטיינות. בשל צניעותה של הלנה, למדה המשפחה על הישג זה, כמו על הישגים אחרים הקשורים במידותיה הטובות, רק לאחר הירצחה, מאחרים ולא מפיה.
ביום ראשון כ"א באייר תשנ"ב (24.05.1992), בשעה שבע וחצי בבוקר, עברה הלנה בצומת הרחובות בן-גוריון וז'בוטינסקי בבת ים, בדרכה לתחנת האוטובוס הנוסע לבית ספרה. היא נרצחה בדקירות סכין על-ידי מחבל, שדקר אותה באכזריות ולא הירפה, גם כשהתחננה על חייה.
הלנה הייתה בת 15 שנים וחצי במותה. הותירה הורים, שני אחים, ופצע פעור הממאן להתרפא. הלנה קרויה על שם סבתה הלנה, ונטמנה לצידה בבית העלמין בחולון. הסבתא הלנה הייתה אחת מעשרת הניצולים האחרונים של מרד גטו ורשה.
במקום בו נרצחה הלנה, ברחוב בן-גוריון בבת ים, הוקם גלעד לזכרה. הוריה ואחיה הנציחו בדרכים רבות את זכרה. נתרם אמבולנס על שמה, ובחורשת החשמל ביער בן-שמן ניטעה חורשה לזכרה. רחבת בית הספר "ויצ"ו צרפת" בתל אביב, בו למדה, נקראת על שמה.
"המושג הנצחה יש בו מן הרצון שהלנה, אישיותה ופועלה לא יישכחו", כותבים בני המשפחה, "אך דבר אינו יכול להפיג את הכאב שבעובדה המרה - הלנה היקרה נלקחה מאיתנו לנצח.
הלנה הייתה פרח שנקטף בדמי ימיו. הלנה רצתה לחיות, ובשיר שכתבה מחתה נגד מוות לא צודק ושאינו בעיתו. השיר, שנכתב ביומנה האישי, נגלה לנו רק לאחר הירצחה. הלנה לא ידעה כי הפרת האיסור לקחת חייהם של צעירים תמימים שלא הספיקו לחיות - יהיה גם גורלה האכזר. לכן חשבנו כי השיר, יותר מכל, משקף את אישיותה וטוהר המידות שלה.
זכרה לא ימוש מאיתנו לעולם".
וזה השיר שנמצא ביומנה של הלנה:
"רציתי לקטוף פרח קטן,
אימא אמרה לי אסור, הוא מוגן.
בכל העולם יש חוקים -
אסור לקטוף פרחים מוגנים!
אז מה אם אני סתם ילדה קטנה,
שלא יודעת ולא מבינה.
אבל אני חושבת שזה מוזר,
שפרחים אסור!
וחיילים מותר...".
שיר מאת הלנה ראפ.