קורות חיים
אריה, בן מרים ויעקב-היינץ, נולד בישראל בי"ט בכסלו תרצ"ח (23.11.1937), בן למשפחה מוותיקי תעשייני חיפה.
גדל בחיפה, למד בבית הספר "הריאלי" בעיר.
אחרי שירותו הצבאי נסע לגרמניה ללימודי הנדסה. בתום לימודיו האקדמיים, הצטרף לעבודה במפעלי הבידוד של משפחתו במפרץ חיפה. אריה היה נשוי לבלהה ואב לשלושה ילדים.
בשעות הצהריים של יום שלישי ד' באדר א' תש"ל (10.02.1970) התקיפו שלושה מחבלים בירי וברימונים קבוצת נוסעי "אל על" בשדה התעופה שבמינכן, גרמניה, בעת חניית-ביניים בטיסה מישראל ללונדון, בריטניה. בהתקפה, שנמשכה כעשרים דקות (עד שנתפסו המחבלים על ידי כוחות המשטרה) וכוונה לאוטובוס בו המתינו הנוסעים להסעה מאולם ההמתנה למטוס, נפגעו שמונה מהנוסעים.
אריה היה בנסיעת עסקים יחד עם אביו, וכשמחבל זרק רימון לאוטובוס הוא הטיל את עצמו עליו וכך גונן על שאר הנוכחים במקום. בהתפוצצות הוא היה ההרוג היחידי, אביו ונוסעים נוספים נפצעו.
בן 32 במותו. הותיר אישה וילדים, הורים ואח. ארונו הובא ארצה אחרי שאביו החלים מפציעתו, ואריה הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה כשבועיים לאחר הירצחו.
אחרי שנים קיבלה אלמנתו מכתב מנשיא המדינה, יצחק נבון, שציין את שליחותו הביטחונית של אריה והוסיף: "הרשי נא לי להביע לך בזה בשמה של מדינת ישראל ובשמי, רגשי תודה כבוד ויקר לאישך המנוח אריה הי"ד, אשר נפל בהתקפת מחבלים שעה שחיפה בגופו על נוסעי אוטובוס אל על במינכן לפני יותר מעשר שנים..."