קורות חיים
פרץ, בן אלקה ואורי, נולד בפתח תקווה בה' באדר ב' תרצ"ה (10.03.1935). גדל והתחנך בפתח תקווה, למד בבית הספר "שארית ישראל".
פרץ היה ילד חברותי ואהוב על סובביו, טיפוס רגיש ויצירתי ביותר. היה חובב ציור ונגינה במפוחית, אהב לאסוף בולים, לטפל בבעלי חיים ולבלות הרבה בחיק הטבע.
לימודי תיכון עשה פרץ בפרדס-חנה, ב"מדרשיית נועם". הוא אהב את הים, ואף שימש כמדריך בתנועת הנוער הימית "אליצור", שם היה נערץ על חניכיו. בצבא שירת פרץ בחיל הים, ובשירות מילואים הוצב לחיל השריון, כלוחם קרבי.
אחרי שירותו הצבאי עבד פרץ ב"בנק ישראל" ואחר-כך בחברת "אלתא" באשדוד.
פרץ נשא לאישה את עדינה, בת כפר גבתון שליד רחובות, ועבר להתגורר עמה בגבתון. שם נולדו שלושת ילדיהם: אורי, לירון ונעם, אחים לעפרה ופנינה, בנותיו של פרץ מנישואים קודמים.
בגבתון פרץ פיתח תחביב חדש - צילום. הוא הירבה לצלם את בני משפחתו, את צמחי הבר ואת בעלי החיים במקום. עתה גם 'סגר מעגל' בתחביב איסוף הבולים - הוא הקים חנות לבולים ולאבזרי בולים. פרץ נקרא בפי כל בשם משפחתו, גיל, שכן היה אדם שמח ומלא חיוניות, "חברה'מן" אמיתי, אופטימי תמיד ושופע חוש הומור.
ביום חמישי י"א בחשוון תש"ם (01.11.1979) הניחו מחבלים רימון ממולכד ברחוב הנגב, באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, בכוונה לגרום לפיגוע המוני. פרץ עבר במקום והבחין במטען, וכדי למנוע פגיעה המונית ביקש להרחיק את הרימון מהמקום. הוא הצליח להעביר את הרימון לחדר מדרגות ריק בבניין משרדים סמוך, אז התפוצץ הרימון בידיו והוא נהרג במקום.
פרץ היה בן 44 במותו. הותיר אב, אחות, אישה וילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות.