קורות חיים
יחזקאל, בן לולו ויצחק, נולד בשנת תרפ"ט (1929) בבגדד, עיראק. במקביל ללימודיו הסדירים הוא גם טיפל באימו האלמנה ובסבתו הבודדה.
עלה לארץ בשנת 1950. יחזקאל נישא לסלחה והיה אב לעשרה ילדים. בארץ הוא עבד בחפירות לחיפוש מקורות מים באשקלון וכפועל בניין בירושלים. כאיש מילואים לחם במלחמות ישראל.
יחזקאל היה אב מסור ונאמן ובעל אוהב לאישתו, לה עזר בגידול הילדים, בקניות בשוק ובסידור הבית. הוא עבד קשה מזריחת השמש ועד שקיעתה, וכאשר שב הביתה נהג להביא ממתקים לילדים, כשהוא מרבה לחייך, שמח וטוב לב.
משפחתו נהגה לומר שהוא מקרין אור סביבו, מלא שמחת חיים, נאה במעשיו ובהופעתו. יחזקאל, שהיה אדם דתי, היה נעים למשפחתו, לשכניו ולמכריו. הוא אהב להקשיב למוזיקה, לראות סרטים ולטייל בחיק הטבע. לפני מותו ביקש שלא יתאבלו עליו, שכן הוא עתיד לעלות לגן העדן.
ביום 28.08.1980 התפוצץ מטען חבלה ליד תחנת הרכבת בירושלים. יחזקאל נפצע קשה מן הפיצוץ. הוא עף לעבר גדר גבוהה וגופו התמלא ברסיסים. למרות שאיבד דם רב הוא לא טופל מיד, משום שהעוברים והשבים חשדו בו, שהוא המחבל. יחזקאל אושפז בבית החולים שערי צדק, אך נפטר כעבור חודש, בכ"א בתשרי תשמ"א (30.09.1980).
בן 51 במותו. יחזקאל הותיר אחריו אישה ועשרה ילדים. הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, גבעת שאול, ירושלים.