קטיה רינה סוסינסקי ז''ל

קורות חיים

קטיה רינה, בת אברהם ומרים, נולדה בכ"ב בתמוז תרפ"ח, (10.07.1928), במוגילוב, רוסיה הלבנה. הייתה בת הזקונים למשפחה מרובת ילדים. אב המשפחה נהרג במלחמת העולם השניה.

קטיה אהבה מאוד בעלי-חיים ולכן בחרה להמשיך את לימודיה הגבוהים בתחום הוטרינריה, בין השנים 1945 ל- 1948. בשנת 1950 עברה לדולגינוב, שם עבדה כעוזרת לוטרינר הראשי של הקולחוז.

באותה שנה היא הכירה את יוסף סוסינסקי, וכעבור שנה נישאו. בשנת 1952 נולד הבן הבכור אלי ובשנת 1956 נולדה הבת מאיה.

בשנת 1962 החליטו קטיה ויוסף לעלות לישראל. למרות שלא ניתנו אשרות יציאה באותן שנים, הם ניצלו הסכם שהיה קיים בין רוסיה לפולין ובו אפשרו למי שנולד באזורים שהיו שייכים בעבר לפולין - לחזור לשם.

לאחר ששהו כשנה בפולין, עלו לארץ דרך וינה בירת אוסטריה ונאפולי, איטליה, שם שהו במחנות מעבר. לאחר שהגיעו לחופי הארץ באונייה שעשתה דרכה מצרפת, הועברו למעברת עולים בפרדס חנה. לאחר מספר חודשים עברו לבית הקבע שלהם באשדוד, בו חיו עד יום מותם.

קטיה הייתה אשת חברה נעימה ואהובה. מסורה מאוד למשפחתה, מארחת נפלאה, אישה צנועה וחרוצה מאוד. היא אהבה לעסוק במלאכות-יד כגון רקמה, סריגה ותפירה והתמסרה להן בשעות הפנאי שלה. הייתה עקרת בית למופת, שגם עבדה מחוץ לביתה, במפעל ליצור הדרים "יפומור".

ביום שבת אחר הצהריים, ב' באדר ב' תשל"ח, (11.03.1978), הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף.

סמוך לשעה 16.30 עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, פרצו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות וזרקו רימונים.

באותה עת נסעו במכוניתם בכביש החוף קטיה, בעלה יוסף, בתם מאיה ואחותו של יוסף, בתיה קרמר. הבת מאיה נהגה, אביה ישב לצידה וקטיה מאחוריו. קטיה ויוסף, שישבו בצד הימני של הרכב, נפגעו מרסיסי רימון ונהרגו במקום. מאיה ודודתה נפגעו קל ופונו לבית החולים.

המחבלים המשיכו בנסיעה לתל אביב, יחד עם נוסעי המונית ונוסעי אוטובוס נוסף שעצרו. כל הנסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס כשלו עד שלבסוף, בצומת גלילות ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים, שניסו בכל כוחם להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום, בירי ובהתפוצצות האוטובוס, בהם בני הזוג סוסינסקי.

קטיה הייתה בת 49 במותה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין באשדוד ונטמנה לצד בעלה יוסף, שנהרג איתה.