מלכה כהן ז''ל

קורות חיים

מלכה, בת נזדאר וקריב, נולדה בירושלים בכ"ז בניסן תש"ך (24.04.1960). היא גדלה בשכונת ממילא בירושלים, ולה שישה אחים ואחיות. למדה בבית הספר "בית יעקב" והמשיכה לתיכון "לפידות", ומגיל צעיר הייתה פעילה בבית הנוער של השכונה.

מספרת חברתה של מלכה, בחוברת שיצאה אחרי הפיגוע: "מלכה, מלכה הרוח החיה, זו שתמיד הייתה צוחקת מלאת חיים, ומלאת סיפורים על מה שעוללה. קשה לכתוב על מלכה בלשון עבר כי תמיד כשאני נכנסת למועדון אני שומעת את צחוקה ורואה אותה מתרוצצת. לא היה יום שבו לא נכנסה למועדון, ואם זה רק לאמר את ה"מה נשמע" וללכת, או לבוא ולספר מה עשתה לזה או לזאת. תמיד היו לה רעיונות כיצד להפיל מישהו בפח. והיה הצד הרציני שלה, החלק הרציני שכמעט לא התבטא במועדון, אך כאשר היינו יושבים לבד ומשוחחים ראיתי כי בעצם היא כל כך רצינית ובעצם הרבה דברים נוגעים לה וכואבים לה".

ומספרת אחותה: "מלכה הייתה קרן הישועה לכולם. כשרציתי עזרה יכולתי לפנות למלכה, היא בודאי שלא הייתה מסרבת. אם זה טיפול בילדים, אם זה עזרה בנקיון הבית, מלכה עשתה זאת מכל הלב".

בערב יום חמישי י' בכסלו תשל"ו (13.11.1975) התפוצץ מטען חבלה שהונח בידי מחבלים בתוך עגלת סבלים. העגלה עמדה בפתח בית המאפה "מרכז הבורקס" בכיכר ציון בירושלים. כתוצאה מהפיצוץ נרצחו שישה בני נוער שהיו במקום, בהם גם מלכה, ועשרות נפצעו. אחת הפצועות מתה כעבור שבועיים.

מלכה הייתה במקום בדרכה חזרה מההפגנה כנגד גינוי הציונות, ועל חזה ענדה כוכב נייר בו כתבה בגאווה "אני ציונית".

מלכה הייתה בת 15 במותה, הותירה הורים, אחים ואחיות. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

בית הנוער בממילא ובית הספר "לפידות" הוציאו חוברת לזכר שלוש החברות בנות השכונה שנרצחו בפיגוע – לאה חרירי, מלכה כהן וציפורה כהן. בחוברת מספרים עליהן בני משפחה, חברים, מורים ואנשי בית הנוער. בבית הנוער נפתחו חדר תרבות וספרייה על שמן.