קורות חיים
מירה נולדה בישראל בשנת ת"ש (1940), בת לדבורה ולדוד, מראשוני ומייסדי העיר נתניה.
משבגרה, למדה לימודים אקדמיים בעבודה סוציאלית, ומיד לאחר לימודיה, בשנת 1963, נתקבלה לעבודה במחלקה לשירות הסוציאלי בבית החולים "הדסה" בירושלים, שהיה אז עדיין בחיתוליו. תוך כדי עבודתה המשיכה בלימודים לתואר מוסמך אוניברסיטה, וכתבה מאמרים בנושאים שונים.
בשנת 1969 קיבלה מלגה מטעם "הדסה" ונסעה לארצות הברית, שם השלימה את עבודת הגמר שלה. בסיום לימודיה שבה לישראל ולבית החולים.
מירה הייתה הסמכות המקצועית בבית החולים "הדסה" בירושלים בתחום המורכב של הכנת משפחות למוות של בן משפחה חשוך מרפא.
ביום שישי בבוקר, כ"ה בתמוז תשל"ה (04.07.1975), הגיע מחבל, בתחפושת סבל הנושא מקרר, לכיכר ציון בירושלים. הייתה זו שעה עמוסה מאוד במקום. המחבל הניח את המקרר על המדרכה ממול מספר חנויות ונעלם.
המקרר עורר את חשדם של כמה מבעלי החנויות ושל עוברי האורח. אלה פתחו ובדקו ומצאוהו ריק - חומר הנפץ הוסתר היטב, כך שלא ניתן היה להבחין בו. אחת מבעלי החנויות אף הזמינה את המשטרה, אך לפני שאלו הספיקו להגיע, התפוצץ המקרר וגרם למותם של 13 אנשים ולפציעתם של עשרות נוספים.
בין הפצועים הייתה גם מירה שערכה קניות במקום. היא נפצעה אנושות ופונתה לבית החולים, אך כעבור שלושה ימים נפטרה מפצעיה, ביום כ"ח בתמוז תשל"ה (07.07.1975).
מירה הייתה בת 35 במותה. הותירה הורים, אחות - אביגיל, ושני אחים - אמנון ושמואל. הובאה למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים.