מאיר צ'יצה צימרמן ז''ל

קורות חיים

מאיר, בן זרח וחיה, נולד בג' בניסן תש"א, (31.03.1941), במונטבידיאו, אורוגוואי.

מאיר עלה לארץ בשנת 1962, בהיותו צעיר בן 21. בתחילה נקלט במשך שנה אחת בקיבוץ כיסופים ולאחר מכן עבר לאילת עם רעייתו, והחל לעבוד כמנהל עבודה במכרות הנחושת בתמנע.

מאיר היה נשוי לרוזיטה ואב לילדה, אהבה. הוא התערה בחיי הקהילייה המקומית. לאחר שגויס ונלחם במלחמת יום הכיפורים, הקדיש מזמנו לפעילות במשמר האזרחי. היה פעיל בבית הכנסת ושיתף פעולה עם רב המקום. לאחר מותו, אותו רב עבר לעכו והקים שם ספרייה לזכרו.

כשהבין מאיר שאת המכרות עומד לפקוד משבר כלכלי, החליט לעזוב ולמצוא עבודה חדשה. הוא התקבל לעבודה במפעל אורון שליד ערד, ואף רכש דירה חדשה בערד.

ביום שישי בבוקר, כ"ה בתמוז תשל"ה (04.07.1975), הגיע מחבל, שהתחזה לסבל, עם מקרר לכיכר ציון בירושלים. הייתה זו שעה עמוסה מאוד במקום. מאיר, אשתו ובתו, שהיו בדרכם מאילת לחיפה לביקור אצל הורי אשתו, נסעו דרך ירושלים כדי להתפלל בכותל ולטייל בעיר. הם עצרו בכיכר ציון על מנת לטלפן למשפחה ולהודיע על שעת בואם. באותם רגעים המחבל הניח את המקרר על המדרכה, ונעלם.

המקרר עורר את חשדם של כמה מבעלי החנויות ושל עוברי האורח. הם פתחו, בדקו ומצאו אותו ריק. חומר הנפץ הוטמן כך שלא ניתן היה להבחין בו. אחת מבעלי החנויות אף הזמינה את המשטרה, אך לפני שאלו הספיקו להגיע, התפוצץ המקרר וגרם למותם של 13 אנשים. בין ההרוגים היו מאיר, אשתו רוזיטה ובתו אהבה. עשרות אנשים נפצעו בפיגוע. שניים מהפצועים מתו כעבור כמה ימים.

מאיר היה בן 34 במותו. הניח אחריו אח ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.

לאחר מות המשפחה הצעירה, מכרו הוריה של רוזיטה, אשתו של מאיר, את דירתם ומכוניתם של בני הזוג ובכסף הכניסו ספר תורה לבית הכנסת היהל"ם באילת, בו נהג מאיר להתפלל, וכן תרמו כסף לספרייה.