קורות חיים
בן-ציון ברי, בן ציפורה (פוריה) ואברהם שייקוביץ, נולד במונטריאול שבקנדה בד' באייר תש"ד (27.04.1944). הוא התחנך בבית ספר יהודי במונטריאול, ובהיותו בן 11 עבר עם משפחתו למונטבידאו שבאורוגוואי, שם שהו כחמש שנים. ברי היה פעיל במונטבידאו בתנועת "הנוער הציוני".
בשנת 1960 עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בתל אביב. ברי סיים את לימודיו והתגייס לצה"ל, לחיל ההנדסה הקרבית. במהלך שירותו הכיר את אלישבע לובלצ'יק, וזמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל נישאו השניים והקימו בית בתל אביב.
ברי הצטרף כשותף לניהול מפעל בתחום הפלסטיקה, עסק משפחתי שהתמחה בייצור אימומי נעליים. במקביל לעבודתו החל לימודי תואר באוניברסיטת תל אביב.
בכל מקום שהיה, נודע ברי כאדם חם ובעל יכולת יוצאת דופן ביחסי אנוש, איש ששלווה תמידית אפפה אותו, שהכל ידעו כי אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, שהוא תמיד נגיש לתת תמיכה או עצה טובה. בשנים האחרונות לחייו עבר עם אלישבע ושני ילדיהם, אלעד וליאור, להתגורר בהרצליה-פיתוח.
ביום ראשון כ"א באלול תשל"ד (08.09.1974) יצא ברי את הארץ לאיטליה, גרמניה ושוויץ, לצורכי עסקים. אשתו, אלישבע, הצטרפה לנסיעה. השניים עלו על טיסת TWA שיצאה מישראל ליוון ומשם לרומא. הטיסה מישראל ליוון עברה ללא תקלות. זמן קצר לאחר ההמראה מאתונה התפוצצה במטוס פצצה, שהייתה במזוודה שהועלתה בשדה התעופה באתונה. המטוס התפוצץ מעל הים האיגאי וכל נוסעי הטיסה ניספו, בהם ברי ורעייתו אלישבע.
ברי היה בן 30 במותו, הותיר שני בנים - אלעד בן השש וליאור בן ארבע, אב - אברהם, אחות וגיס - מרים ויואל גרייף ומשפחתם. גופתו לא נמצאה והוא לא הובא לקבר ישראל. שמו מונצח במצבה שהוקמה על קבר רעייתו בכפר שמריהו. קרוביו מעידים כי אביו, אברהם, נפטר שנים ספורות לאחר מכן משברון לב.