יהודית ג'ודי סינטון ז''ל

קורות חיים

ג'ודי, בת סוזן ודונלד, נולדה באוקלנד שבניו-זילנד בב' בכסלו תשט"ז (17.11.1955). היא נולדה למשפחה מעורבת, אב נוצרי פרסביטריאני ואם יהודיה ששורשיה ברומניה, ונקראה על שם סבתה. הסבתא היא זו שדבקה ביהדותה גם בניו-זילנד, והחדירה הכרה יהודית מעומעמת גם בנכדיה.

בתום לימודי התיכון למדה ג'ודי אומנויות, ועבדה בריפוי בעיסוק ובגרפיקה. לאחר מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) היא החליטה לבוא, בעקבות ידידה יונתן, כמתנדבת לישראל. כיוון שטרם מלאו לה עשרים שנה נזקקה ג'ודי לחתימת הוריה לצורך כך, חתימה שהשיגה לאחר מאמצי שכנוע רבים.

ג'ודי ויונתן בחרו להגיע לקיבוץ שמיר בגליל העליון. לאחר תקופה קצרה של עבודה בחדר האוכל שובצה ג'ודי לעבוד במכוורת, והייתה מאוד מרוצה - אהבה את העבודה, והתיידדה עם עמיתיה העובדים.

ביום חמישי בבוקר, כ"ג בסיוון תשל"ד (13.06.1974), הגיעה חולייה בת ארבעה מחבלים לקיבוץ שמיר. המחבלים נכנסו תחילה לבית האריזה של המכוורת שהיה המבנה הקיצוני בקיבוץ, שם שהו באותה עת שושנה גלילי ועדנה מור, שתי חברות הקיבוץ. המחבלים ירו ורצחו את שתיהן במקום. משם המשיכו המחבלים לתוך שטח הקיבוץ. על השביל המוביל מחדר האוכל למכוורת הם ירו בקבוצה של חברי קיבוץ שהיו בדרכם חזרה מחדר האוכל לעבודה. מהיריות הללו נפגעה ג'ודי, ונהרגה במקום.

חברי קיבוץ שמיר, ששמעו את היריות, התארגנו וירו חזרה לעבר המחבלים. במהלך הקרב נהרגו כל ארבעת המחבלים.

ג'ודי הייתה בת 19 במותה. הותירה הורים, אח ואחות בניו-זילנד, שם היא הובאה למנוחות.

בבית הקברות בקיבוץ שמיר, לצד הקברים של שושנה גלילי ועדנה מור, הוצב לוח זכרון לזכר ג'ודי. בימי הזכרון בקיבוץ מזכירים אותה לצד שאר בני המשק שנפלו.

הפדרציה הציונית הבריטית בארץ נטעה מאה עצים לזכר ג'ודי, ותעודה על כך נשלחה להוריה.

יונתן, ידידה של ג'ודי, נטע במקום הירצחה, לא רחוק מבריכת השחייה, שלושה ברושים, לזכר שלוש הנרצחות. אביה של עדנה מור יצר אנדרטה לזכר הנרצחות, המוצבת ליד אולם הספורט בקיבוץ.