מרים גואטה ז''ל

קורות חיים

מרים, בת רחמים ושמחה שליט, נולדה בכ"ד בניסן תש"ז (14.04.1947), באלכסנדריה, מצרים. אביה היה יליד מצרים ואימה ילידת רוסיה. המשפחה ובה תשעה ילדים עלתה לארץ בשנת 1950 והתיישבה בעפולה. מרים למדה בביה"ס הדתי אוהל מאיר ובאולפנה לבנות בכפר פינס. היא הייתה חברה בתנועת הנוער "בני-עקיבא", והתבלטה באופי עליז וחברותי.

בהמשך למדה בביה"ס לאחיות ביקור חולים בירושלים. בחירתה במקצוע האחות הייתה טבעית לה, שכן אהבתה לאנשים והרצון לעזור היו מאפייניה. מרים עבדה בבית החולים בעפולה, במחלקת הילדים, שם כינו אותה - "המלאך בלבן". בימים שאחותה חלתה קשה והוגדרה כצמח, מרים לא משה ממיטתה במשך חודשים, וטיפלה בה עד שאחותה יצאה מכלל סכנה והבריאה לחלוטין. מרים טיפלה בחיילים פצועים במלחמת ששת הימים, ובילדים רבים.

בסוף שנת 1971 מרים חשבה ללמוד רפואה ולהשתלם בשפה האנגלית בלונדון. כתנאי לעזיבת בית החולים בעפולה היה עליה לעבוד שנה אחת בישוב ספר וכך, בשנת 1972 היא עברה לקרית שמונה כאחות קהילתית. כבר ביום הראשון שם הכירה את בעלה לעתיד, יעקב גואטה, שעבד כמדריך חבורות רחוב.

מרים הרתה זמן קצר לאחר נישואיה ולשמחתה לא היה גבול. האישה שהייתה אם לאחייניה הרבים, הכינה שמות לרך שייוולד, אך לא זכתה. היא הייתה בחודש השישי להריונה כאשר נרצחה.

ביום חמישי לפנות בוקר, י"ט בניסן תשל"ד (11.04.1974), חול המועד פסח, חדרה חוליה בת שלושה מחבלים מלבנון לשטח ישראל. בשעת בוקר מוקדמת הגיעה החוליה לקרית שמונה. חברי החוליה נכנסו לתוך בניין בית ספר, אך משראו שהבניין ריק יצאו ממנו ועברו למבני מגורים סמוכים, ברחוב יהודה הלוי.

תחילה נכנסו לבניין מספר 13 ועלו לקומה ראשונה, שם רצחו בני משפחה שישבו לאכול ארוחת בוקר. בהמשך עברו המחבלים לבניין השכן, מספר 15. הם עברו בין הדירות השונות וירו למוות ביושביהן.

מרים הייתה בדירתה שבקומה השלישית ולפי עדויות השכנים, שתתה קפה לפני צאתה לעבודה. כאשר נשמעו צעקות מדירת משפחת שטרן בקומה הראשונה, מרים לא היססה לרגע ורצה לשם עם בעלה (במקום לרדת עוד שלוש מדרגות, לצאת מן הבניין ולהציל את חייה). מרים נכנסה לדירת משפחת שטרן, שם רצחו אותה המחבלים. היא נפגעה מצרור כדורים בחזה ומכדור ברקה ומותה היה מיידי. בעלה של מרים, יעקב, רץ אחריה, נפגע מרימון וגסס זמן רב עד שנפטר.

הנכדים של משפחת שטרן סיפרו בעדותם כי הם ניצלו הודות לכניסתה של מרים, שכן המחבלים רדפו אחריה וזה איפשר לילדים לקפוץ מהחלון ולהציל את חייהם.

המחבלים רצחו 16 אנשים ולבסוף הגיעו לגג הבניין, התבצרו ונלחמו עד שכוחות הביטחון הצליחו לפגוע בהם.

מרים הייתה בת 27 במותה. בעלה מת איתה. היא הותירה אחריה הורים ושמונה אחים ואחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בקרית שמונה.

על שמה של מרים נקראה תחנה לאם ולילד בשכונה ד', השכונה בה עבדה מאז שהגיעה לקרית שמונה ועד מותה הטראגי בידי המחבלים.