קהת שור ז''ל

קורות חיים

קהת, בן אלקה ומיכאל, נולד ברומניה בכ"א באדר א' תרע"ט (21.02.1919). ברומניה עסק מגיל צעיר בספורט הקליעה במקביל ללימודיו, והיה לקלע מצטיין.

משבגר, נישא קהת לשרה ונולדה בתו אני מיכל. בספטמבר 1963 עלו לישראל, והתישבו בתל אביב. קהת עבד במשרד החינוך והשתלב באימון נבחרות הקליעה, תחילה זו של 'הפועל' ובהמשך הנבחרת הלאומית.

תשע שנים אחרי עלייתו ארצה נסע קהת כמאמן עם נבחרת הקליעה הישראלית לאולימפיאדה בגרמניה.

ביום שלישי 05.09.1972 לפנות בוקר פרצו מספר מחבלים לבניין בכפר האולימפי במינכן שבגרמניה בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, שהייתה בעיצומה. המחבלים התפרצו לאחד החדרים בו שהו שישה ישראלים, בהם קהת, ודרשו מהם באיומי נשק ללוות אותם לחדרים נוספים בהם ישנו אותה עת ספורטאים ישראלים. הנחטפים הובלו לחדר נוסף בו שהו שישה ישראלים, המחבלים חטפו גם אותם ופנו למדרגות עם תריסר בני ערובה. במדרגות ניסו שניים מהישראלים להימלט. אחד, משה וינברג, נרצח בירייה והשני הצליח להימלט לחופשי.

בין המחבלים, שהחזיקו כעת 10 בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש שנמשך יום שלם, במהלכו רצחו המחבלים בירייה חטוף נוסף - מרים המשקולות יוסף רומנו. בסופו של היום הוסכם עם השלטונות הגרמנים שבני הערובה והמחבלים יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו במטוס.

כל תשעת בני הערובה והמחבלים הועלו על מסוקים, הוטסו לנמל והועברו למטוס. אז החל ניסיון חילוץ כושל על-ידי הצבא הגרמני. במהלך הפעולה, בכ"ז באלול תשל"ב (05.09.1972) בלילה, המחבלים רצחו ביריות וברימונים את כל בני הערובה, בהם קהת, לפני שנתפסו.

11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף מעל ראשם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה.

קהת היה בן 53 במותו, הותיר אישה ובת. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.

לזכר 11 הרוגי הפיגוע הוקמו אנדרטאות ברחבי הארץ, ונערכים אירועי זכרון שנתיים.