יוסף קורט גוטפרוינד ז''ל

קורות חיים

יוסף, בן אמיל וגוסטה, נולד בכ"א בחשון תרצ"ב (01.11.1931) בטרנסילבניה, רומניה. מנעוריו היה פעיל בספורט ההיאבקות. לאחר לימודיו התיכוניים למד רפואה וטרינרית.

הוא עלה לארץ בגיל צעיר והמשיך להצטיין בהיאבקות, הענף החביב עליו. יוסף היה שופט בתחרויות היאבקות בינלאומיות, בין השאר בארבע אולימפיאדות, כמו אולמפיאדת טוקיו.

יוסף התגורר בירושלים, נשא לאישה את רחל והיה אב לשתי בנות: יהודית ויעל. לפרנסתו עסק במסחר של מוצרי חשמל לאזור יהודה ושומרון.

יוסף הקדיש את חייו לספורט ולהכשרת מתאבקים בקבוצת הפועל ירושלים. הוא הצטרף כמאמן למשלחת ישראל לאולימפיאדה במינכן, גרמניה, בשנת 1972.

ביום שלישי 05.09.1972 לפנות בוקר פרצו מחבלים לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. הם נקשו על הדלת ויוסף, שהתעורר ראשון משנתו, זיהה שמדובר במחבלים, נשען בגופו על הדלת וצעק: "חבר'ה, תברחו!". יוסף לא הצליח לעצור את המחבלים בגופו והם פרצו לחדר, בו שהו שישה ישראלים. המחבלים דרשו מהישראלים ללוות אותם לחדרים של ספורטאים ישראלים אחרים. בדרך הם אספו עוד שישה ספורטאים ישראלים.

המחבלים הכריחו את 12 הספורטאים לרדת איתם במדרגות. בעודם יורדים ניסו שני ישראלים להימלט. אחד, משה וינברג, נרצח בירייה והשני הצליח להימלט. בין המחבלים, שהחזיקו עשרה בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש שנמשך יום שלם. במהלכו רצחו המחבלים בירייה חטוף נוסף, מרים המשקולות יוסף רומנו.

בסופו של היום הוסכם בין המחבלים לגרמנים, שבני הערובה והמחבלים יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו במטוס. תשעת בני הערובה הועלו על מסוקים שנחתו בנמל התעופה הצבאי, שם נעשה ניסיון חילוץ כושל על ידי הצבא הגרמני. במהלך הניסיון, בכ"ז באלול תשל"ב (05.09.1972) בלילה, רצחו המחבלים את תשעת בני הערובה, ובהם יוסף.

11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף מעל ראשם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה.

יוסף היה בן 40 במותו. הותיר אחריו אישה ושתי בנות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, בגבעת שאול בירושלים.