קורות חיים
ויקטור (צ'אצ'ו), בן רות ויוסף, נולד בתוניס בשנת תרפ"ח (1928). בגיל צעיר התייתם מהוריו וגדל בבית דודתו. מנעוריו היה ציוני ופעיל בתנועות נוער ציוניות בתוניס.
בשנת 1948 נישא לנינה, ובספטמבר 1949 עלו בני הזוג לישראל והתיישבו בביריה. ויקטור עבד בייעור.
בשנת 1963 עבר ויקטור לישוב החדש מעלות, שם היה מראשוני המתיישבים. אחריו הגיעה לשם משפחתו. במשך שנים הוא עבד כמנהל עבודה בקרן הקיימת לישראל, היה אחראי על פועלי ייעור באזור הצפון.
ביום שישי 26.03.1971 נסע ויקטור בטיולית שהובילה פועלים של הקרן הקיימת סמוך למעלות. הרכב עבר בדרך עפר ועלה על מוקש, וכתוצאה מהפיצוץ נהרס לחלוטין תא הנהג. ויקטור, שישב ליד הנהג, נפצע קשה ופונה לבית החולים. יומיים מאוחר יותר, ביום ב' בניסן תשל"א (28.03.1971), הוא מת מפצעיו.
ויקטור היה בן 42 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בביריה. הותיר אישה, שני בנים ושלוש בנות.
במעלות הוקמה אנדרטה לזכר ויקטור, וכן נקרא רחוב על שמו - מעלה חסון. במקום בו נפגע הקימו חבריו לעבודה אנדרטה ונטעו חורשה.
משפחתו של ויקטור הכניסה לזכרו ספרי תורה לבתי כנסת בביריה ובמעלות.