אריה לאון לייבה אריק קנר ז''ל

קורות חיים

אריה לאון (אריק), בן קלרה ומרקוס, נולד באורוגוואי בח' בסיוון תש"ח (15.06.1948). הוא היה בן הזקונים במשפחתו, אחיהן של מרים, אירית ורחל. הוריו של אריק היגרו מאירופה לאורוגוואי בשנות השלושים המוקדמות והשתקעו בלאס פיאדרס, העיירה בה נולד, גדל והתחנך.

אריק למד בבית ספר "ארטיגס" ובתיכון המקומי. היה תלמיד מצטיין, שכבר מגיל צעיר חיפש דרכים נוספות להעשיר את השכלתו. באופן עצמאי למד את השפה האנגלית, למד ציור והשתתף בכמה תערוכות ארציות של ציורי ילדים.

בהיותו תלמיד תיכון הירבה אריק לעסוק בעיתונאות כתחביב. הוא ערך את עיתון בית הספר ואת רדיו בית הספר, ואף המציא עיתונים הומוריסטיים משלו שנכתבו ואוירו במעשה ידיו. עם הזמן הרחיב את התעסקותו באמנות הפלסטית, מציור לפיסול בגיר ולעשיית מסיכות.

זמן ומרץ רב הקדיש לצילום, השתתף בכמה תערוכות צילומים ואף החל לעסוק בצילום במסרטת קולנוע. גם בבוטניקה התעניין, ואף הקים בביתו מעבדה קטנה לניסויים בתחום. בהיותו בן 15 רכש גיטרה, זו ליוותה אותו בנאמנות עד יומו האחרון. אריק אהב לשיר, במיוחד שירי עם, ובמסיבות ידידים היה מנגן ושר.

אריק גדל בבית ציוני. בנעוריו עלו אחיותיו לישראל זו אחר זו, והוא עצמו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והתכונן לעלייה. את עתידו ראה כחקלאי בישראל, ובהיותו בן 16 החל בלימודים קדם-אוניברסיטאיים במגמת החקלאות. חודשים ספורים אחרי תחילת לימודים אלה קיבל מלגה לשיפור ידיעותיו בשפה האנגלית מטעם שגרירות ארצות הברית. הוא נסע לברייטון שבמישיגן, שם התגורר במשך חצי שנה אצל משפחה מקומית ולמד חקלאות בבית ספר מקומי. נסיעה זו עשתה עליו רושם רב והוא לא שכחה מעולם.

עם שובו של אריק לאורוגוואי עלו הוריו לישראל. אריק נותר אצל קרובי משפחה כדי להשלים את לימודיו הגבוהים. ביום השני למלחמת ששת הימים הוא עלה על אונייה שהפליגה לישראל – איש מקרוביו לא הצליח להניאו מצעד זה. אריק עמד על כך כי דווקא בתקופה קשה כזו מקומו של היהודי במדינת היהודים.

עם הגיעו ארצה הצטרף לגרעין בקיבוץ המעפיל והחל בלימודי השפה העברית. הוא לא זנח את עיסוקיו באמנויות השונות, וזמן קצר לאחר בואו לארץ הספיק לצלם סרט מצוייר קצר בשם "הגשם הראשון", אשר זיכה אותו בתחרות ארצית של קולנוע לנוער. מצלמתו הקנתה לו שם בין מכריו. עמה הנציח חוויות משפחתיות באהבה רבה ועמה תיעד את תאטרון הבובות שהפיק להנאתם של הדור הצעיר במשפחתו, תאטרון שהפך למסורת.

בחודש נובמבר 1968 פנה אריק ללימודי חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא התקבל ללימודים לאחר ששיפר את העברית שבפיו באולפן "מצדה" בבאר שבע ולאחר שעבד תקופת מה, במקביל, במכון לחקר הנגב. בירושלים הכיר את חברו לחדר ולספסל הלימודים, אדי יופה. השניים התיידדו ויחד נהגו לטייל בירושלים – אריה הירבה לצלם, ולתעד את העיר ואת יושביה.

בשעות הצהריים של יום שישי ג' באדר תשכ"ט (21.02.1969) נמצאו אריק וידידו אדי בשופרסל שברחוב אגרון בירושלים. הם ביקשו לקנות מצרכים לטיול שתכננו בהרי ירושלים. פצצה, שהועברה לתחומי ישראל על-ידי איש כמורה והונחה בידי מחבלת ערבייה, מורה במקצועה, בתוך קופסת סוכריות בחנות, התפוצצה. הפיצוץ גרם לפציעתם של תשעה אנשים, ולמותם של אריק ושל ידידו אדי.

אריק היה בן 20 במותו. הותיר הורים ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.