עובדיה חמדי ז''ל

קורות חיים

עובדיה נולד בשנת תרע"ג (1913). הוא נולד וחי כל חייו ברחוב סוכת שלום 7, על יד שוק מחנה יהודה בירושלים.

כבר כנער עבד כשוליה של אחיו הבוגר, יהודה, בסנדלריה ברובע היהודי בעיר העתיקה. משבגר פתח עובדיה סנדלריה על יד שוק מחנה יהודה.

בימים שלפני קום המדינה עובדיה שמר בגבולות העיר לאחר עבודתו בסנדלריה, ובנוסף, הסנדלריה שלו שימשה כסליק - מקום מסתור לנשק ומקום מפגש לפעילי הלח"י. בעקבות פעילות זו, עובדיה נעצר כמה פעמים על ידי הבריטים, אך לאחר שנחקר, שוחרר.

עובדיה נשא אישה והיה אב לארבעה ילדים. הוא היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ונהג לקחת את בניו לצפות במשחקים מדי שבת. בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים, עובדיה נהג לטייל עם ילדיו ולצפות לעבר העיר העתיקה, שם סיפר להם על חייו ועל געגועיו לרובע היהודי. סיפר בנו, שמואל: "זכורים לי הטיולים הרגליים אותם נהגנו לערוך מדי שבת בבוקר. סיפורי אבא על ילדותו מילאו אותנו כיסופים לכותל המערבי, שעד שנת 1967 לא ראינוהו".

עובדיה חינך את ילדיו לאהבת הארץ והעיר ירושלים, לאהבת הבריות והמשפחה. הוא נודע כאיש צנוע ועניו.

ביום שישי א' בכסלו תשכ"ט (22.11.1968), בשעות הבוקר, עובדיה יצא לשוק מחנה יהודה הסמוך לסנדלריה כדי לקנות חומרים הנחוצים לעבודתו. בשעה 09:30 רחוב אגריפס והשוק המו קונים. לפתע התפוצצה מכונית תופת מסוג "מוריס", שחנתה ברחוב עץ החיים, סמוך לכניסה הראשית לשוק. ברחובות הראשיים של ירושלים התמוטטו חלונות ראווה, וברחוב אגריפס בערו עשר מכוניות, חנות המברשות עלתה בלהבות ודוכני הירקות עפו לכל עבר. בפיגוע נרצחו 12 אנשים ובהם עובדיה, וכחמישים אנשים נפצעו.

בנו של עובדיה, שמואל, שבאותה עת שרת בתפקיד שוטר סיור במשטרת ירושלים, הגיע בין ראשוני השוטרים למקום הפיצוץ. בעודו עוזר לפנות אנשים, הוא חיפש את אביו, שהיה צפוי להיות בין הסקרנים הנקהלים במקום. גם בנו השני של עובדיה, יחיאל, מיהר לחנות של אביו, שהייתה סגורה. רק בשעות אחר הצהריים נקרא הבן שמואל לזהות את אביו בין ההרוגים בבית החולים הישן שערי-צדק.

עובדיה היה בן 55 במותו. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, בגבעת שאול בירושלים.