קורות חיים
אברהם, בן גנסיה ודב, נולד בתרס"א (1901) בעיירה טורגל בפלך וילנה שבליטא. הוא היה הרביעי משמונת ילדי המשפחה, בן להורים שעסקו במסחר. אברהם התחנך בחדר וכן למד לימודים חילוניים אצל מורה פרטי. אחרי בר המצווה למד בישיבה בוילנה, אך הפסיק לימודיו וחזר לבית הוריו בפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
ב- 1916 נפטרו הוריו, ואברהם בן ה- 15 היה למפרנס העיקרי במשפחה ועסק במסחר. אחרי שבגרו אחיו ואחיותיו עבר לגור בוילנה, נשא אישה והזוג גידל שתי בנות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס אברהם לצבא הפולני ובמסגרת הקרבות נישבה ברוסיה, והיה כשנתיים בתנאי קור ורעב בסיביר.
בשנת 1942 הגיע לארץ ישראל עם הגייס הפולני של צבא אנדרס ובא לקבוצת כנרת, לבית קרוב משפחה מליטא. רק בארץ נודע לאברהם שכמעט כל בני משפחתו, בהם אשתו ובנותיו, ניספו בשואה.
אברהם נשאר בארץ והשתלב בקבוצת כנרת. הוא נישא לרבקה ונולד בנם נתן. אברהם עבד כנהג והשתתף בהעלאת נקודות חדשות על הקרקע בימי המנדט, אחר כך עבד במטעי הבננות ומשנת 1956 עבד במפעל המים שבאשדות יעקב ליד הירמוך, כממונה על חלוקת המים לכל משקי האזור. הוא היה מאוד מסור לעבודתו, דאג לחלוקה הוגנת של המים שהיו תמיד במחסור, העלה רעיונות לייעול ובטיפול מסור שמר על תקינות המשאבות שנים ארוכות.
תחביביו של אברהם היו האזנה למוזיקה ונגינה. מאז שהגיע לקבוצה ניגן בתזמורת המנדולינות, ולימים הקים והפעיל במשק ספריית תקליטים.
ביום שני 05.11.1962 נפצע אברהם קשה מירייה בודדת שנורתה לעברו מירדן, כשהיה בעבודה ליד מכון המים באשדות יעקב. הוא מת מפצעיו בבית חולים פוריה למחרת, ט' בחשון תשכ"ג (06.11.1962).
אברהם היה בן 62 במותו, הותיר אישה ובן. הובא למנוחות בבית העלמין בקבוצתו, כנרת.
במקום בו נרצח אברהם הוקמה אנדרטה לזכרו.
במלאת עשור למותו של אברהם יצאה חוברת ובה דברי חברים ומשפחה. כתבה אלמנתו: "איש בעל נפש היה, ישר וצנוע, טוב לב ולא אנוכי. לא ידע לנצל איש ולא אהב להיות מנוצל על ידי אחרים, אבל את עצמו היה מנצל למען העניין שהוא עסק בו עד למכסימום... המגפות והמחלות, הרעב והאכזבות המרובות בחיים לא יכלו לו, אף השפעת המשטר האכזרי והעוין לציונות בגולה לא יכלה לו, אבל פה בארץ הכחידו כדור האויב הנפשע".