צבי-רפאל גורן גרינבוים ז''ל

קורות חיים

צבי-רפאל, בנם של צפורה ופרץ-פאול גורן (גרינבוים), נולד במינכן שבגרמניה בי' בתשרי, יום הכיפורים תרע"ט (16.09.1918). אח לאהרון.

גדל בגרמניה ובשנת 1933, עם עליית הנאצים, עלה לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער".

כעבור שלוש שנים הצטרף למייסדי קיבוץ חולתה בצפון והיה לחבר הקיבוץ, שנשא בתפקידים רבים במשק ובאזור. צבי לחם בפלמ"ח ובצה"ל, וכקצין חבלה הגיע לדרגת רב סרן.

צבי נישא לבתיה, והזוג גידל בקיבוץ את שלושת ילדיהם: עמוס, יובל ויגאל.

ביום שישי 01.02.1952 יצאו דייגים חברי קיבוץ חולתה בסירת הדייג לאגם החולה. משלא שבו נערכו חיפושים כל הלילה ובבוקר אותרה הסירה בצד הסורי. אחרי תיאום שערך האו"ם יצאה בשבת, ו' בשבט תשי"ב (02.02.1952), סירה מקיבוץ חולתה ובה צבי, מפקד האזור, ואיתו קצין או"ם כדי לבדוק את מצב הדייגים. בהתקרבם לחוף פתחו הסורים בירי וצבי נפצע קשה. הוא פונה לבית חולים, אך בדרך מת מפצעיו. הדייגים שנישבו בידי הסורים הוחזרו למחרת.

צבי-רפאל גורן היה בן 33 במותו, הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו חולתה. הותיר אישה ושלושה בנים. בנו הצעיר יגאל נהרג בשנת 1968, בזמן שירותו הצבאי.

מדברים שפורסמו בקיבוץ חולתה לזכר צבי: "הנה עולה לפנינו דמות האיש. גבה קומה וחסון אין כמוהו חותר במשוט. לעתים מסוגר ונוקשה ורק מכווץ שפתיו כבולם הערה, לעתים מזמר וצוחק מאריך הנאה מבדיחה שהצליחה. חגור נשק או נושא חרמש, ליד הגה המכונית הצבאית או ליד סידור העבודה בקיבוץ. אותו צבי, איש הקיבוץ על מכלול ערכיו, ועם כלי נשקו ננצור גם את מורשת חייו ומותו: היות נאמנים לשמירת הגבול והאגם, אמונים עלי 'אילן ושלח' - כדרכו. את אלה נמסור לבנים, לבניו - בנינו בבוא העת".