קורות חיים
אסף, בן נעמי ויצחק, נולד בישראל בי"ב באייר תרצ"ד (27.04.1934), בן להורים מראשוני קיבוץ משמר השרון. הוא גדל בקיבוץ עם אחיותיו שרה, רות ושלומית. סיים לימודיו בבית הספר התיכון במקום, היה חניך ומדריך בגרעין בני המשקים בתנועת הנוער העובד. בזמן לימודיו התבלט אסף בכשרונותיו בציור, בייחוד ברישום קריקטורות, ואף למד במכון אבני בתל אביב. כן אהב לשחק כדורגל, קרא הרבה וטייל הרבה בארץ.
אסף התגייס לצה"ל ושירת בגדנ"ע ובצנחנים. משחזר לקיבוץ עבד כסדרן עבודה וכמרכז ענף הבננות. הוא נישא לתקוה, וזמן קצר אחרי נישואיהם עברו שניהם, במסגרת עזרה של קיבוצים ותיקים לקיבוצים צעירים, לשנת שירות בקיבוץ גונן שבעמק החולה, אז על גבול סוריה. אסף עבד בגונן בענף הבקר לבשר, ויצא הרבה עם החיות למרעה.
ביום רביעי כ"א בכסלו תשי"ט (03.12.1958) יצא אסף למרעה בוואדי ממזרח לקיבוץ. חיילים סוריים שירדו ממוצב דרבשייה ארבו בסמוך למקום וירו בו. אסף נפצע קשה, ואיבד דם רב כשהמתין שעות לחילוץ בשל ההפגזה הסורית על עמק החולה. הוא מת בדרך לבית חולים.
אסף היה בן 24 במותו, הותיר אישה, הורים ואחיות. הוריו שינו אחרי מותו את שם המשפחה ל'אביאסף'.
הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו, משמר השרון.
בקיבוץ משמר השרון הוצאה חוברת לזכר אסף במלאת שלושים להרצחו. שטח מטע בקיבוץ נקרא 'גני אסף'.
בקיבוץ גונן הוקם גל-עד לזכר אסף ליד בית התרבות. גל-עד נוסף הוקם בפתח הוואדי בו נורה בדרך גונן - נוטרה. בעומק הוואדי, במקום בו נורה, הונחה אבן שיש.
זכרו של אסף הועלה בספר 'מלחמות הצנחנים' של אורי מילשטיין.
רישומים מפרי עטו של אסף פורסמו בכרך השני של 'גווילי אש'.