אליהו אליאס פתחי ז''ל

קורות חיים

אליהו, בן מוזלי ועובדיה (עבדאללה), נולד בבגדד בירת עיראק בכ"ד באדר תרצ"א (13.03.1931), שם גדל עם ארבעת אחיו וארבע אחיותיו. בגיל 17 סיים את בית הספר התיכון "שמש" וקיבל שתי תעודות בגרות - בריטית ועיראקית.

כבר בגיל 13 הצטרף אליהו לתנועת המחתרת הציונית "החלוץ הצעיר", למד עברית והתכונן לעלייה לארץ. בסיום לימודי התיכון החל לעבוד בחברת החשמל וללמוד בקורס טכנאי רדיו, אחרי שלא הצליח להתקבל לעבודה במוסך עקב היות העובדים במוסכים ערבים בלבד.

עלייתו ארצה היתה עקלקלה ובלתי ליגאלית. בתחילת שנת 1950 גנב את הגבול לפרס דרך דרום עיראק, כנוסע סמוי באוניית משא שחצתה את הנהר (מסלול זה הינחה רבים שבאו בעקבותיו).

קיבוץ מעוז חיים היה ביתו הראשון בארץ, התגייסותו לנח"ל היתה אך טבעית וההכשרה יועדה ל"השלמה" בקיבוץ פלמחים.

הטבע הקסים אותו. כל תלם שחרש, כל נרקיס שפרח, גלי הים המלחכים את חוף ביתו החדש, השקיעות המקסימות - כל אלו הלהיבו את דמיונו של אליהו והועלו על הכתב בדפי היומן שהשאיר אחריו. זאת בנוסף למסירות ולהתעניינות בכל תחומי החיים, בארץ בכלל ובמשק בפרט.

על החלטתו לחיות בקיבוץ כתב ביומנו: "אנחנו לא חיים סתם בקיבוץ מפני שאלו חיים יפים או רומנטיים. אנחנו חיים בקיבוץ למען מטרה גדולה וכי הטלנו על עצמנו תפקיד גדול שאנחנו צריכים למלאותו. זוהי חובתנו הקדושה בחיים. אין החיים בקיבוץ יפים, אדרבא - הם קשים מאד, הם בנויים על הרבה ויתורים עד לאין סוף. אנו סובלים את כל הקשיים האלה ומוכנים לסבול עוד יותר למען המטרה הקדושה שלנו - חיים ציוניים סוציאליסטיים בארץ ישראל".

פשטותו המלבבת, נועם הליכותיו ומסירותו המוחלטת לערכי התנועה והעבודה, חיבבו את אליהו על כל הסובבים אותו.

ביום חמישי 11.06.1953 החליף אליהו חבר ויצא לחרוש באדמות קוביבה, במרחק מה מבתי הקיבוץ. מסתננים ירו לעברו ופצעו אותו קשה. רק בערב, משבושש לחזור, יצאו חברים לחפשו ומצאו אותו פצוע. הוא פונה לבית חולים אך מת אחרי שבוע, בד' בתמוז תשי"ג (17.06.1953).

אליהו היה בן 22 במותו. הותיר הורים ושמונה אחים ואחיות, שהגיעו לארץ כשנה אחריו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצו פלמחים, על גבעה הצופה לים ומוזכרת ביומניו כמקום שבחר בו למנוחתו האחרונה.

בקיבוץ פלמחים מונצח שמו של אליהו בין חללי המקום. במלאת שנה להרצחו הוציא הקיבוץ חוברת ובה רוכזו קטעי הגות, מכתבים ויומן שכתב, בהם באה לידי ביטוי נשמתו הפיוטית של אליהו.