קורות חיים
מלכה, בת רחביה ולאה מוסאיוב, נולדה בי"ב באב תרפ"ו (23.07.1926) בפריז, צרפת. מלכה גדלה במשפחה גדולה ומכובדת והייתה הרביעית בין 12 אחים ואחיות. משפחתה חזרה לארץ בשנת 1929 והתגוררה בירושלים.
מלכה למדה בביה"ס היסודי ובתיכון "מעלה" בשכונת רחביה בירושלים, והמשיכה לסמינר למורות בית הכרם, שם הוכשרה כמורה לחינוך מיוחד.
בילדותה הייתה אהובה ביותר על אביה, שהעריך את כשרונותיה הרבים. היא למדה לנגן בפסנתר, הייתה אלופת שח, תלמידה מצטיינת ובעלת שליטה יוצאת דופן בדקדוק העברי. מלכה נודעה כנערה בעלת יופי אקזוטי ואצילי, טובת לב, חברותית וטהורת מחשבה.
כאשר פרצה מלחמת העצמאות מלכה רצתה להתגייס, אולם אביה אסר זאת עליה. כפשרה הוחלט לשאול את פי הרב הראשי לישראל, הרב עוזיאל, שפסק: "כלה כי תצא מחופתה להתגייס...". ואמנם, מלכה התגייסה ל"יוזם", שמרכזו היה בירושלים.
ב"יוזם" פגשה את אלעזר גרנות, התאהבה, ונישאה לו בימי המצור על העיר. לאחר נישואיה עברה מלכה בעקבות בעלה לקיבוץ סאסא בגליל העליון. היא, שגדלה בבית דתי ועשיר, הפכה עד מהרה מנסיכה לחברת קיבוץ של השומר הצעיר, בו שימשה כמורה לעברית. למלכה ואלעזר גרנות נולדו שני ילדים: דן ורות.
ביום חמישי אור לז' בתשרי תשט"ז (22.09.1955), בסביבות השעה 19:00, נסעה מלכה באוטובוס "אגד" שהיה בדרכו מחיפה לצפת. בכביש עכו - צפת, סמוך לסיבוב מירון, תקפו את האוטובוס מסתננים חמושים במקלעים והטילו לתוכו שני רימוני יד. משאית שהגיעה ממול חסמה את האוטובוס ומנעה פגיעה נוספת בנוסעים, תוך שהיא נפגעת בעצמה מיריות המסתננים שברחו לכיוון לבנון. בהתקפה נהרגו שני אנשים, בהם מלכה, ועשרה נפצעו.
למחרת, יום שישי בערב, התקשר שוטר למשפחת מוסאיוב השומרת שבת ומסר בקול מרגיע שהוא שמח לבשר כי הנרצחת אינה מלכה מוסאיוב אלא מלכה גרנות, ומיד הבין את פשר הטעות הגורלית שעשה...
נהג האוטובוס סיפר לאחר מכן שמלכה פנתה למסתננים בערבית ואמרה: "דחילקום, יש לי ילד...", אולם הם לא נענו לתחנוניה ורצחו אותה.
מלכה הייתה בת 29 במותה. היא הותירה אחריה בעל ושני ילדים, הורים, אחים ואחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.
שנה אחרי מותה הוציא קיבוץ סאסא חוברת לזכרה ובה, בין היתר, זכרונות חברים, שירים שהקדישו למלכה המשוררים חיים גורי ואוריאל אופק, ושיר לזכרה שכתב בעלה, אלעזר, המספר לילדיהם על אמם מלכה.