יוסף סונדי הופמן ז''ל

קורות חיים

יוסף, בן ישראל ואירמה, נולד בב' באלול תרפ"ט (07.09.1929) במזוצ'ט, הונגריה. יוסף היה הבן הבכור במשפחה מסורתית, והיו לו אח אחד ושלוש אחיות. הוא למד בבית ספר יהודי בעיר מגוריו, אך לימודיו נקטעו כשפרצה מלחמת העולם השניה.

יוסף עבד כשוליה של מסגר עד שנשלח למחנה ריכוז באוסטריה. עם שחרורו מן המחנה באביב 1945, שב להונגריה, שם פגש את שתי אחיותיו שניצלו מן השואה. אחיו ואחותו הצעירה ניספו במחנות.

יוסף הצטרף לתנועת "דרור הבונים" כדי לעלות לארץ ישראל. הוא יצא לדרך בעליה ב' בסוף נובמבר 1945. דרכו לארץ הייתה ארוכה ומסובכת. הוא שהה במחנות פליטים יהודים בגרמניה ואחר כך בצרפת. אחרי שהות ארוכה, ב- 18.01.1947 הפליג יוסף עם חבריו בספינה "לנגב", אך קרוב לחוף הספינה נעצרה על ידי הבריטים והמעפילים נעצרו בקפריסין. במחנה בקפריסין פגש שוב את אחותו שושנה. רק ב- 20.08.1947 הגיע יוסף לעתלית, ועבר לקיבוץ חפציבה עם חבריו.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, יוסף התגייס לפלמ"ח ושרת בחטיבת "הראל". על פי דברי חברתו באותם ימים ועל פי מכתביו, הוא נלחם בצפון במאי 1948 ובדרום בספטמבר באותה שנה. בגמר המלחמה הוא חזר לקיבוץ חפציבה, אך עד מהרה עבר לחיפה ומשם לסדום, כמסגר ב"חברת האשלג".

בד בבד עם עבודתו יוסף למד כתלמיד אקסטרני ונבחן בבחינות הבגרות, כדי להתקבל כסטודנט להנדסת מכונות בטכניון. כאח בכור לשתי אחיותיו ששרדו מן המלחמה, יוסף המריץ גם אותן ללמוד. יוסף היה חברותי ואהוד, הירבה לשחק כדורגל בתפקיד שוער והתעניין בספרות ושירה הונגרית.

ביום י"ט בניסן, חול המועד פסח תשי"ב (14.04.1952), יוסף נסע מסדום במכונית של "חברת האשלג", בדרכו לבקר את חברתו בירושלים. המכונית הותקפה על ידי מסתננים באמצע הדרך שבין סדום לעין-חוצב. יוסף וחברו מישקה אברמוב נהרגו במקום, וארבעה פועלים אחרים נפצעו ורצו ברגל להזעיק עזרה.

יוסף היה בן 23 במותו. הוא הותיר אב, שתי אחיות וחברה קרובה. הובא למנוחות בבית העלמין בנהריה.

יוסף הונצח במוזיאון שטורמן בעין חרוד.