קורות חיים
בינה, בת יעקב וחנה-לאה מאיר, נולדה בב' בסיון תרפ"ו (15.05.1926) בעיר ביבולאר שברומניה, ושם עמדה לסיים את בית הספר היסודי כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה.
לאחר תלאות המלחמה, שבה איבדה את הוריה ושניים מאחיה, עלתה לישראל באוניית מעפילים, שנתפסה בידי הבריטים ושולחה לקפריסין.
בקפריסין נישאה בינה לזליג מיכאל. המשפחה הגיעה ארצה בשנת 1949, ואחרי שהייה בת שבוע במחנה עולים בבאר יעקב קיבלה יחידת משק במושב עין-עירון. בני הזוג עברו למושב, ושם נולדה בתם שושנה.
בכ"א באייר תשי"ב (16.05.1952), בשעות הלילה, הגיעו מסתננים וחדרו לחצר המשק של משפחת מיכאל במטרה לגנוב את הפרדה. הכלב החל לנבוח, ובינה קמה ממיטתה והתקרבה לחלון כדי לגלות את הסיבה לרעשים. המסתננים אנשי ה'פדאיון', שראו אותה מבעד לחלון, ירו בה ופצעוה אנושות. בינה נפטרה בדרך לבית החולים.
עקבות המסתננים הובילו אל הכפר קפין, מצפון-מזרח לטול כרם (אז - בשטח ירדן).
בת 26 הייתה בינה במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בעין-עירון.